4 תשובות
היי לך,
שומעת מהדברים שכתבת את הדאגה שלך לאהובים שלך... את החשש שיאונה להם משהו רע ואת הפחד מהצער שתחוש... אולי החרדה מאובדן משתקת ואפילו מקפיאה... מבינה שהמחשבות שתיארת מכווצות וגורמות לחוסר שקט...יכולה לדמיין שזה כמו לצבוט את עצמך כדי להרגיש כאב.
כמה לא מובן מאליו שבחרת לכתוב פה ולשתף. לא קל להישאר לבד עם התחושות שתיארת. לעתים לשתף מישהו קרוב שסומכים עליו או להתייעץ עם איש מקצוע יכול לסייע ולהקל.
כמתנדבת בעמותת סה"ר, מזמינה אותך לצ'אט שלנו - אפשר לדבר, לשתף בתחושות ובמחשבות. המתנדבים שלנו שם בשבילך גם הערב. מצרפת את הלינק להתקשרות וניתן לפנות גם בווטסאפ במספר 055-9571399.

שלך,
מתנדבת סה"ר
זה מחשבה שאנחנו צריכים לעבד לחשוב ולדוש בה. תנסה לדבר על זה עם מישהו חכם. מותר ורצוי שתחשוב על זה, מותר גם לחשוב על משהו אחר. המחשבה על כך לא יביא את האסון, תחשוב חופשי על המחשבות האלה עד שיגמר לך המחשבות בעניין
מצטרפת לשאלה.
אבל הכי חשוב זה להירגע ולחשוב על דברים חיוביים או לשמוע מוזיקה טובה,להיות עם אותם אנשים.
וואי זה קורה לי המון
מצטרפת לשאלה?
אני פשוט משתיקה את המחשבה הזאת בכל הכוח