3 תשובות
לא ראיתי את הסרטים אז אין שחקן אהוב
אבל דמות אהובה זה בלי ספק הרמיוני (כפרה עליה, מתה עליה)
אני הפלפאף (הבית הכי שפוי)
לא בטוחה לאיזה צד את מתכוונת, אבל ברור בצד של ארי פוטר במלחמה
שיפ אהוב, ארי וג'יני (מקום שני רון והרמיוני, ואז לונה ונוויל)
הספרים היו טובים יותר, וכולם חייבים לקרוא אותם. לא היה לי אכפת שסיריוס מת, הוא היה ממש מעצבן סורי, די לא סבלתי אותו
עשו את רון ממש חלאה בסרטים, את הרמיוני ילדה חנונית ילדה ירושלים בתכלס היא הדמות הכי מגניבה לא נורמלית ומפחידה בספרים, יש סיבה למה היא שרת הקסמים
כל הקטע של ילדים יצילו את העולם היה מעט לא ריאליסטי
עם כל האהבה לדמבלדור, יש לו בעיות מה הוא משאיר את הגורל היקום בידי ילד שלא מבין כלום
ארי ורון היו טיפה מעצבנים כי הם מפרים את החוקים בלי סוף, סתם לכיף, בלי הרמיוני והתמיכה של דמבלדור לכל דבר שארי עושה כי הוא הנבחר אז אסור לתת לו עונש, הם היו או מתים או מסולקים מבית הספר
בסרטים עשו לונה רע, אהבתי אותה יותר בספר
החלוקה של הבתים נוראית בעיני, רואים שהיא לא שמה בזה הרבה מחשבה
זה פשוט האמיצים (כלומר, הפזיזים ברמות שעושים מה שבא להם, כלומר הדמויות הראשיות וזה איכשהו עובד)
המרושעים (טהורי דם, הגזענים, החלאות שאף אחד לא רוצה להיות בו, שזה בתכלס חבורה של ילדים ששטפו להם את המוח מיום אחד אז הם עשו מה שאמרו להם לעשות, אני שמחה שהראו את זה עם דראקו אבל זה לא היה מספק כל כך ואני חושבת שהיא פספסה יכולת להפוך את אחד הדמויות לדמות ששוברת את המעגל בכוחות עצמה, זה היה יכול להיות מאוד עמוק ומעניין)
הסתומים (איטיים, מטומטמים, אלה שאף אחד לא רוצה, הנספכים, דמויות הרקע ואלה שאף בית אחר לא רוצה, כי הם לא חכמים, אמיצים או מרושעים אז דחפו אותם ביחד)
החכמים (מתנשאים ודמויות רקע, חוץ מלונה שהיא מהממת, עשו אותה ממש טוב)
אבל דמות אהובה זה בלי ספק הרמיוני (כפרה עליה, מתה עליה)
אני הפלפאף (הבית הכי שפוי)
לא בטוחה לאיזה צד את מתכוונת, אבל ברור בצד של ארי פוטר במלחמה
שיפ אהוב, ארי וג'יני (מקום שני רון והרמיוני, ואז לונה ונוויל)
הספרים היו טובים יותר, וכולם חייבים לקרוא אותם. לא היה לי אכפת שסיריוס מת, הוא היה ממש מעצבן סורי, די לא סבלתי אותו
עשו את רון ממש חלאה בסרטים, את הרמיוני ילדה חנונית ילדה ירושלים בתכלס היא הדמות הכי מגניבה לא נורמלית ומפחידה בספרים, יש סיבה למה היא שרת הקסמים
כל הקטע של ילדים יצילו את העולם היה מעט לא ריאליסטי
עם כל האהבה לדמבלדור, יש לו בעיות מה הוא משאיר את הגורל היקום בידי ילד שלא מבין כלום
ארי ורון היו טיפה מעצבנים כי הם מפרים את החוקים בלי סוף, סתם לכיף, בלי הרמיוני והתמיכה של דמבלדור לכל דבר שארי עושה כי הוא הנבחר אז אסור לתת לו עונש, הם היו או מתים או מסולקים מבית הספר
בסרטים עשו לונה רע, אהבתי אותה יותר בספר
החלוקה של הבתים נוראית בעיני, רואים שהיא לא שמה בזה הרבה מחשבה
זה פשוט האמיצים (כלומר, הפזיזים ברמות שעושים מה שבא להם, כלומר הדמויות הראשיות וזה איכשהו עובד)
המרושעים (טהורי דם, הגזענים, החלאות שאף אחד לא רוצה להיות בו, שזה בתכלס חבורה של ילדים ששטפו להם את המוח מיום אחד אז הם עשו מה שאמרו להם לעשות, אני שמחה שהראו את זה עם דראקו אבל זה לא היה מספק כל כך ואני חושבת שהיא פספסה יכולת להפוך את אחד הדמויות לדמות ששוברת את המעגל בכוחות עצמה, זה היה יכול להיות מאוד עמוק ומעניין)
הסתומים (איטיים, מטומטמים, אלה שאף אחד לא רוצה, הנספכים, דמויות הרקע ואלה שאף בית אחר לא רוצה, כי הם לא חכמים, אמיצים או מרושעים אז דחפו אותם ביחד)
החכמים (מתנשאים ודמויות רקע, חוץ מלונה שהיא מהממת, עשו אותה ממש טוב)
שואל השאלה:
וואו מסכימה לגמרי, אבל אני אישית בסלית'רין ובצד האפל אבל חוץ מזה אותם דעות
וואו מסכימה לגמרי, אבל אני אישית בסלית'רין ובצד האפל אבל חוץ מזה אותם דעות
^מחזקת כאילו לוציוס שם והוא דיווה
באותו הנושא: