אני לחוצה לקראת הצו ראשון ובכללי לקראת הצבא

יש לי השבוע צו ראשון, אני בקושי התכוננתי ואין לי הרבה זמן להתכונן.
אני גם מרגישה שאין לי ידע בכלל על הצבא, אני לא מכירה מושגים ותפקידים וכל הדברים שקשורים לצבא, אני די בטוחה ששואלים בצו ראשון שאלות לגבי השירות ומה אני רוצה ואין לי מושג מה אני אענה ואגיד, כי אם זה ישפיע לי על השירות אני רוצה להגיד דברים שיעזרו לי להשיג את התנאים והתפקיד שאני רוצה אבל אני בכלל לא יודעת מה אני רוצה...
אני גם לא חושבת שאני טובה בלספר על עצמי דברים ולהציג את עצמי ואני פשוט ממש מקווה שאני לא אהרוס לעצמי את השירות רק בגלל הצו ראשון.
באמת שזה מרגיש שלכולם יש תוכניות לקראת הצבא, הם יודעים מה הם רוצים לעשות בשירות וגם לפני ואחרי ולי אין מושג על כלום.
גם שאני מנסה להתייעץ עם אנשים לגבי תפקידים אומרים לי לבחור לפי תחום עניין אבל אני לא יודעת מה הכי מעניין אותי. הדבר היחידי שאני יודעת שאני לא בכיוון של לוחמה, אבל מכל התפקידים האחרים אני לא יודעת מה אני רוצה או מה אני מתאימה.
חשוב לי לעשות תפקיד משמעותי אבל אני גם רוצה להנות, אני די ביישנית ואני מקווה שזה לא יקשה עליי.
גם הקטע של בסיס סגור או בסיס פתוח ממש קשה לי להחליט.
אני חושבת שיהיה לי קשה בבסיס פתוח כי זה לקום כל בוקר ממש מוקדם, להתארגן מהר ולנסוע לבסיס- לוקח לי הרבה זמן להתארגן בבוקר, אפילו עכשיו שאני בבית ספר אני תמיד מגיעה על הדקה ואני גרה עשר דקות הליכה מהבית ספר. גם מאוד קשה לי להסתדר עם תחבורה ציבורית ולמרות שאני יודעת שאם אני אצטרך להשתמש בזה כל יום אני אתרגל אבל זה עדיין מלחיץ אותי ויש לי הרגשה שאני אאחר מלא במצב כזה.
אבל מצד שני בסיס סגור זה נשמע ממש קשוח, כי איך שזה נראה לי התנאים בבסיסים לא טובים בכלל, אני מכירה את עצמי ויודעת שמאד חשוב לי כל הפרטיות במקלחת ובטיפוח ואני יודעת שבבסיס אני לא אוכל לשמור על השגרה שאני רגילה אליה. נגיד שהייתי בגדנ"ע, המקלחות היו נוראיות, כמעט כולן כולל אני לא התקלחנו כל החמישה ימים האלו מרוב שהמצב היה גרוע(אני יודעת שזה מגעיל), ברור שאם אני אהיה במצב שאני בבסיס לא תהיה לי ברירה ואני חייבת להתמודד אבל אני חושבת שאני אגיע ככה למצבי משבר מהר מאוד.
*המשך בתגובות*