אתם מסכימים עם המשפט: "אני לא חושב שיש זיכרונות שזה בסדר לשכוח, גם אם הם קשים"?

כן, כל זיכרון הוא זיכרון גם אם הוא רע הוא חלק מהעבר

חד משמעית מסכימה. הזיכרונות שלנו הם חלק מאיתנו לטוב ולרע... צריך לדעת לקבל אותם וללמוד מהם

לא כי אני לא אחראית לזיכרון שלי
אם אני לא זוכרת, אז המוח שלי לא רוצה להיזכר בזה/זה לא היה רלוונטי מדיי בשבילי

כן כי זה בונה אותנו בסופו של דבר

כן.

שואל השאלה:
^^^^הכוונה היא לא לזכור כל דבר בחיים
אלא שיש דברים קשים שאנחנו לפעמים רוצים לשכוח, שאנחנו חושבים שיהיה יותר טוב בלי להיזכר בהם
והמשפט אומר שאין דבר כזה, שצריך לזכור אותם בכל זאת גם אם הם מקשים עלינו

המשפט עצמו משדר לדעתי סוג של ילדותיות
קודם כל אצל כל אחד ההתמודדות היא שונה, אבל בעיניי אין סיבה להחזיק בזיכרון מסוים שנושא מטענים רגשיים שליליים שגם צורמים לך סתם.
זה לגמרי יכול להיות חלק מתהליך של התמודדות, לדעת לשחרר אם כבר מה שמכביד נרפא.
כלומר אין סיבה סתם לסחוב מטענים ולהלקות את עצמך בכללי או כי שכחת זיכרון מסוים ויש המון גורמים שקובעים מה באמת נכון לעשות

אני חלוקה עליו, כי זה נשמע כאילו המשפט מרמז שיש לנו את היכולת לבחור איזה זיכרונות לזכור ואיזה לא, אבל זה לא נכון.

נוסף על כך, וואלה יש לי זיכרונות ששכחתי ואני יודעת שיותר טוב לי בלעדיהם. לא שהגישה של לזכור ולהמשיך הלאה רעה, כן? זה פשוט שהגישה האחרת לא בהכרח כזו רעה. בכל זאת, לשכוח זיכרונות לפעמים נובע ממנגנוני הגנה עצמית של המוח שלנו.

בסופו של יום, זה כל אחד ואיך שהמוח שלו בוחר להתמודד עם הזיכרונות שלו, בנוסף להתמודדות הנפשית עם מה שאנחנו כן זוכרים.

שואל השאלה:
מהאנימה "פרוטס באסקט"
הדמות מומיג'י אומר את זה

שואל השאלה:
כןן הוא אמר את זה לגבי מה שהיה עם אמא שלוו!!!

שואל השאלה:
אני עונה המון חחח בעיקר שאלות אנימה