5 תשובות
בצבא התהליך קצר יותר ופחות מחמיר לא דורשים התחייבות לאורח חיים דתי כמו ברבנות.
לכן יש רבנים שלא מקבלים את הגיור הצבאי כהלכתי מספיק.
כי פחות מחמירים והוא קצר יותר
גיור בצבא הוא לא רציני ולא בודקים קבלת עול מצוות.
זה לא עניין של חומרה אלא של אמת.
גיור צריך להיות אמיתי ואם הוא לא אמיתי הוא לא תקף.
ולכן לגיור צבאי אין משמעות כלל וה''מתגייר'' נשאר גוי.
ההבדל המרכזי בין המסלולים הוא ברמת המחויבות הדתית שהדיינים מצפים לראות אצל המתגייר.

במסלול הצבאי, החיילים עוברים קורס גיור בן מספר חודשים בתוך המסגרת הצבאית, בליווי חינוכי ותמיכתי. ההדרכה נעשית על ידי אנשי דת מהזרם הדתי-לאומי והגישה כלפי המתגיירים נחשבת גמישה ומכילה יותר. המטרה היא לאפשר לחיילים שרוצים להתגייר לעשות זאת תוך כדי השירות ובתוך הבנה למציאות חייהם.

לעומת זאת, במסלול של הרבנות מחוץ לצבא, התהליך נמשך לרוב שנה ואף יותר. הדרישות נוקשות יותר וכוללות הוכחות חזקות לשמירת מצוות, כמו נוכחות קבועה בבית כנסת, שמירת שבת, כשרות ואף מגורים בקהילה דתית. בנוסף לכך, כל מתגייר או מתגיירת נדרשים למלווה דתי (רצוי זוג דתי שמתחייב ללוות את התהליך) ולעיתים ישנם ראיונות חודרניים לבדיקת כוונותיהם הדתיות של המועמדים לגיור.

לכן, יש רבנים (בעיקר מקרב המגזר החרדי או רבנויות מקומיות מחמירות) אשר מטילים ספק בכשרות הגיור הצבאי, למרות שגם הגיור הצבאי מוכר רשמית על ידי הרבנות הראשית ומשרד הפנים.
הם טוענים שהתהליך אינו בודק לעומק את המחויבות לקיום תורה ומצוות, ולכן, לא עומד בקריטריונים ההלכתיים לדעתם. מסיבה זו, יש מקרים שבהם מתגיירים דרך הצבא נתקלים בקשיים כאשר הם מבקשים להתחתן דרך רבנות מקומית, למרות שהגיור שלהם הוכר באופן רשמי.
כי חושבים שבגלל שהוא פרוס על זמן קצר יותר אוטומטית הוא לא תופס
אבל בתכלס זה בדיוק אותו הדבר רק בגלל שבצבא זה יותר באינטנסיביות אז זה לוקח פחות זמן

גם בצבא וגם מחוץ לצבא חייבים רצון להתגייר