תנו ביקורת לפואמה שאני וצאט גיפיטי כתבנו יחד :)

ביקורות, רעיונות, הצעות, הכל... אני פתוחה

היא מחייכת מול כולם,
אבל בפנים הכול נשבר.
עיניים כהות, שקט עמוק,
ונעלם כל זכר לצחוק.

היא שונאת את אמא אבל מתגעגעת,
אוהבת את אבא אך נמנעת.
מציירת כאב על העור, מנסה לברוח,
מילים כואבות, קשה לשכוח.

פתאום נהיה לה חם, גואה בה חרדה,
ליבה דפק, נשימתה רעדה.

וכשיא בוכה במיטה, במרחק קילומטרים,
אני מחברת רגשות ומחשבות למילים.

מילים שמביעות תקווה שהיא תבין
אם היא תאמין
סוף טוב הוא לא רק באגדות
יום אחד תפסיק הבדידות.