הייתם נותנים לילדים שלכם להתגייס? אם לא למה?

ברור שכן אין דבר כזה לא להתגייס

לא
כי לצבא לא אכפת מהחיילים
הייתי מקסימום נותן להיות ג'ובניק בטח שלא לוחם

הנה שתי דוגמאות לכך שלצבא לא באמת אכפת ממקרים שקרו לקרובי משפחה שלי

דוד שלי נפצע במלחמת לבנון ובגלל שלא קיבל טיפול רפואי והצבא בכלל לא התחשב במצב שלו הוא בסוף מת מזיהום אחרי שנים של סבל

וגם אח שלי אפילו שהוא ג'ובניק עדיין לא הראו לו התחשבות
היו לו שני מקרי אלרגיה מסכני חיים והוא היה צריך לרוץ עם אמא שלי למיון בעוד שהצבא עצמו לא התייחס לזה

כן הייתי נותן להם להתגייס בהחלט, למרות כל הדברים שקוראים לטוב ולרע אין מה לעשות בכל מקום יש דברים שאנחנו לא נאהב אבל צבא זה משמעותי, כמובן שאם לילד העתידי שלי יהיו בעיות רפואיות משמעותית אני לא אשלח אותו בכוח להתגייס וכמובן הוא יקבל פטור, הוא פשוט יעבוד או יעשה שירות לאומי, במקרה רפואי פשוט יעבוד מהבית או במקום שהוא קרוב לבית, מה שבסופו של דבר יוצא


(איזה דילוג בפרח)

אם יש להם חס וחלילה קושי נפשי או רפואי שמצריך אותם לא להתגייס, לא בכוח. אבל הם כן חייבים לעשות או שירות לאומי או התנדבות כלשהי למשך השנתיים או השלוש שנים שהם חייבים לצהל. אם הם לא יכולים לתרום בצבא, הם יתרמו מחוץ לצבא. יש עוד המון דרכים לתרום. אבל אין דבר כזה לא *רוצה* להתגייס. יש לא יכול ויש לא רוצה.

ברור

לא. לצבא לא אכפת מהבריאות של החיילים.
המערכת מושחת מהיסוד והיא בזבוז זמן אדיר.
אבל אם בכל זאת היה מתעקש אז כנראה שרק ג'וב

שואל השאלה:
^^^^אני לא חייב לך שום פרח
זכותי המלאה לתת למי שאני רוצה

^ אל תגיד לי שאתה נתת פרחים מבחירתך כי באמת חשבת למי לתת חוץ ממני ספציפית כי נתת לתשובות בלי פירוט וגם עם פירוט ממש ברצף, אתה פשוט עשית דילוג ספציפית עליי בכוונה וזה מעצבן שמשקרים לי בפרצוף

כן. ברור. מרגיש גאווה לשרת בצה"ל. גם אם התנאים קשים אבל c'est la vie וצריך להתמודד. אני לא מחבבת משתמטים בלשון המעטה

מה שהם רוצים.

ברור

כן. אבל זה תלוי בצבא אם יתנו לו

אם לא יהיה צבא לא תהיה מדינה

מצד אחד ברור שכן מצד שני לא שמים במדינה על חיילים ובטח ובטח שלא על חייל קרבי אז זה מאוד תלוי

תראה, בסופו של דבר הם יגיעו לגיל 18 וזאת כבר תהיה החלטה שלהם. אם אהיה אמא לא אעצור בעדם ואתמוך בכל החלטה, אמנם יהיה קצת מפחיד יותר אם יבחרו משהו קרבי אבל זה בסופו של דבר החלום של הילד/ה כמו שזה חלום שלי וגם בגיל 18 אני לא יכולה להחליט בשבילם איזה בחירות לעשות בחיים .
וגם בלי קשר אני אגדל אותם לאהבת ישראל והצבא.

לבנים ברור שכן
לבנות לא

אז אתה מעדיף שהבן שלך ימות ושהבת שלך לא?. ^

לא עניין של העדפה, צבא הוא לא מסגרת שמתאימה לנשים

זה המדינה שאנחנו חיים בה, אדם שלא עושה צבא סתם כי לא בא לו לא מגיע לו לחיות כאן.

ממש לא, אני לא מוכנה לתת את הילד שלי התינוק שלי בשר מבשרי להיות בשר תותחים ולא מוכנה לתת אותו לידיים שלא יגנו עליו

^^^ זה תלוי בבן אדם בסופו של דבר ולא במגדר (בתפקידים מאוד מסויימים), יש אנשים שהמערכת לא מתאימה להם/ן בלי קשר למגדר, נכון שרוב התפקידים עם פיזיות קרבית מנטלית מיועדים לגברים אבל יש גם תפקידים שנשים אכן יכולים לשרת בהם לא פחות

ברור
מה שכן אני אתן לילדים שלי להחליט לבד כי גם ככה הם יהיו כבר בני 17 בערך הדבר היחיד שאני אוכל לעשות זה לייעץ להם והם יבחרו מה שנראה להם הכי טוב

ברור

נותן? מכריח

אם אני יהיה לוחם אני הייתי רוצה שהם יקחו מאבא שלהם השראה וירצו להיות כמוני

גם אם לא לוחמה ברור שכן

בטח שהייתי נותן שיגנו על המדינה

ברור שכן, זה צבא העם. בחוק ובכללי לדעתי כולם חייבים להתגייס ולשאת בנטל. לא הגיוני שיש אוכלוסיות שמהוות כחלק מהאזרחים במדינה שלא מתגייסות. ואם האדם לא יכול להתגייס(וגם לדעתי סיבות נפשיות או רפואיות זה לגיטימי אבל השאר כמו פטור על בסיס דת זה לא כי עובדה שיש דתיים וגם חרדים שכן מתגייסים) אז הוא יכול לעשות שירות לאומי וכן לתרום. למה אני ועוד כל כך הרבה אנשים צריכים להתגייס בזמן שיש אנשים שלא? זה לא הגיוני. כן המערכת הצבאית נוקשה, כן הטירונות קשה אבל בסופו של דבר זו תקופה שתבגר את האדם ותוציא ממנו דברים שהוא לא ידע שיש בתוכו ותהפוך אותו לגרסה יותר בוגרת.


אני מתגייס נגיד למערך ההכנה האווירית. אז לסיכום כן אני רוצה שהילדים שלי יתרמו ויתגייסו כמו שאני עושה.

הייתי נותנת להם לבחור אני בעד כן להתגייס ולתרום למדינה אבל זה נראה שלמדינה כבר לא אכפת מהאזרחים שלה וחיי אדם כאן כבר לא חשובים

לא.
הצבא עובד בשיטה מזעזעת ומתייחס מגעיל לחיילים שתחתיו.
המון חיילים קורסים נפשית, מקבלים פקודות הזויות, נשפטים על דברים מפגרים, מתעלמים מהמצב הנפשי שלהם, מכריחים אותם להיכנס לשטח אויב אחרי שכבר היו ואכלו טראומות משם (לוחם שמסרב להיכנס אפילו שכבר היה שנה וחצי וראה הכול מהכול לא יהיה לוחם יותר ויאבד את כל ההטבות שמגיעות לו ויודח מלוחמה ויקבל 28 במקרה הטוב), הצבא שולח חיילים כצאן לטבח בכלים מיושנים מאוד כגון פומ"ה (תקראו על האסון שקרה השבוע שבו נהרגו 7 לוחמים), הטרדות מיניות כנגד חיילים וחיילות שעוברות מתחת לשטיח ותלונות בנושא הולכים ישר למגרסה (ח"כ לשעבר הודה שעשה זאת במהלך שירותו הצבאי כקצין בכיר) ויש עוד אינספור דוגמאות ללמה הצבא לא טוב לחיילים שלו ומתנהל בצורה נוראית ולא הגיונית.

עד שכל הדברים האלה לא ישתנו, הילד/ה שלי לא ילבשו את המדים לעולם ואעשה הכול כדי שלא יתגייסו או שיהיו במקסימום ג'ובניקים שבאים ב-9 ויוצאים ב-12 ולא עושים כלום.

לא המות ולא מתגייס

יש חוק גיוס חובה
מה הקטע לבחור בכל מקרה
חוץ מזה ברור

לא במדינה שבה מפקירים חיילים שנחטפו

קודם כל כן לא הייתי מכריח אבל גם לא הייתי מוותר חהם כל עוד זה לא סעבה שהיא רפואית נפשית וגם אז הייתי אומר להם למצוא תחליף כי אין דבר כזה לא לתרום מבחינתי
נכון לא אומר שהצבא זה קל לא לכולם זה ככה אסל תמיד יש עוד אפשרויות

הייתי נותנת להם לבחור חופשי העיקר שיתרמו למדינה

מי ישמור על הדור הבא והקודמים?

כן אם הוא רוצה.
זה החיים שלו לא שלי
אני אהיה איתו כל עוד הוא לא פוגע או עושה משהו קיצוני מדי

רק אם הוא ירצה ואם אני אראה שחוסר רצון שלו מגיע מקושי אמיתי ולא מפינוק.

לא ואני אסביר למה
כמו שמישהו אמר לצבא לא אכפת מהחיילים שלנו, וזה נכון
הצבא שולח חיילים למ*ת כמו כבשים
ובסופו של דבר גם לא זוכרים אותם ( הצבא )

סבא שלי, כשהיה בן 20+ והיה לו את אמא שלי וסבתא שלי הוא היה יוצא להילחם והיה רואה אותן כמה בפעם חודשים אמא שלי אפילו לא זיהתה אותו( היא הייתה תינוקת )הוא היה בלחימות היותר קשות, כל החברים שלו מת* סביבו והוא גם קיבל טראומה, והוא שירת בשביל הצבא מלא שנים, ובסוף? הם אפילו לא זוכרים אותו, לא העניקו כלום בשבילו כאילו כלום לא קרה, ומה סבא שלי קיבל? במזל יצא בחיים עם צלקות, טראומה וחברים שהלכו.

דוד שלי מצד אבא כשהיה בצבא נפל שם מסולם, פתח את הראש, והיום הוא נחשב כ"לא בסדר", והצבא אפילו לא מימן שום דבר רפואי, הוא יכל היום להיות בן אדם רגיל אבל לצבא לא היה אכפת

ועכשיו לימים שלנו, מאז ה7 באוקטובר הלכו כבר איזה 3000 חיילים, רובם יכלו להיות בחיים היום אבל הצבא סתם שלח אותם להר*גה.

אני כשאהיה אמא ארצה רק את הטוב לילדים שלי, והטוב זה לא לשלוח את הילדים שלי למ*ת כדי שישכחו אחריהם אחרי כמה שבועות במקרה הטוב.

אעדיף שהם יעשו שירות לאומי, משהו שבאמת תורם ל*אנשים* במדינה, שבאמת יזכרו אותם, תחשבו לעזור לילדים בבית חולים, לעזור למבוגרים אלה אנשים שבאמת צריכים את זה, אנשים שיזכרו אותך לכל החיים לא כמו הצבא שאפילו לא מכיר אתכם.

כמובן שבסופו של דבר זה החלטה שלהם, אבל אני חושבת שלמי שאכפת מהילדים שלו לא ירצה לשים אותם בצבא ובמיוחד לא בקרבי.

כן

למה לא מפתיע אותי שכנראה הרוב המוחלט שאמר כן הם מלשבים מבולבלים
שידברו אחרי 2.8 בצבא

לא

לא רוצה שהוא ימות בשביל אנשים שלא מתגייסים

זה בחירה שלהם לא שלי
בתור הורה אני אתן לילד שלי לבחור מה שנכון לו

לא בחירה שלי אם הם רוצים שיהיה להם בהצלחה

בתור חייל, שיש לו בעיות רפואיות, כל עוד אין להם בעיה רפואית/נפשית אז כנראה שכן אם הם ירצו,
כי תסמכו עליי, צהל לא מתחשב.

ברור, הם יהיו חייבים להתגייס
קרבי יהיה מבורך :)

נשבע אתה מוכר לי^

^
וואלה?
היה שאלה של לגו, אולי שמה ראית אותי?

לא הייתי נותן בחיים, מגיע לילדים שלי את התנאים הכי טובים, בגיל 18-19 צריך לדעתי להתחיל לעבוד או לעשות משהו משמעותי עם החיים שלך .

בסופו של דבר אם הילדים שלי ירצו להתגייס או לעשות שירות , אני אסכים בגלל שהם הילדים שלי , דם מדמי , ואני רוצה שיהיה להם הכי טוב , אבל גם שיהיו שלמים על כל החלטה , כי אני יאהב אותם לא משנה מה .

מהאינסטגרם אתה מוכר לי^^

בטח, ואני גם אחד שעשה פטור מהצבא (מוצדק). זו חובה אזרחית, ואם לילד שלי אין דבר שמונע ממנו פטור (רפואי, נפשי) והוא מרגיש שהוא יכול אז בטח. העצלנות היא לא סיבה מוצדקת.

אם הוא מתכנן להוציא פטור על נפשי אתמוך בו כי אני יודע מה זה להרגיש כלוא וכשיש לך את הצבא על הראש. אבל אם הוא בוחר שלא להתגייס ממניעים לא מוצדקים ובמיוחד אם קיצוניים ("צבא כיבוש" ושטויות אחרות) אז ממש לא תומך בהשתמטות כזו.

כן חדמש

מה שבא לו