5 תשובות
זה בלון ענק שאת ניפחת וניפחת אבל בסופו של דבר סיכה קטנה מפוצצת אותו, תצאי מאיזור נוחות ותראי שזה קטן עלייך, זה עניין של אומץ, הכל בסדר יגיע אלייך מה ששלך.
אווו ההתחלה חמודה זה א'.
ב' קראתי את ההתחלה וזה מה יש לי להגיד בינתיים :
מניסיון שלי - ככל שאת לחוצה על משהו, לא שהוא לא יבוא, אלא שפשוט את מודעת מדי לתהליך שנוצר. והמוח אולי נלחץ או.. מתחיל להיות מודע מדי וזה פשוט עוצר את ה"רצף" של התהליך.
באמת באמת שאני הסנתי את זה אחרי מלא שנים.
פשוט צריך לתת לחיים/ לסיטואציה לזרום, מבלי לתלות תקוות. אפשר קטנות, אבל לא לגרור אותם לגדולות כי אז מתחילים סתם להילחץ.
ואת תשימי לב כשזה יקרה אז בכלל זה יהיה קלי קלות.

לדוגמא - כשאתה הולכת את לא חושבת על ריך ללכת - בחיים לא חשבת. אלא זה רפלקס שהתפתח. ואם היית חושבת צעד צעד איך לעשות אותו - היית מתבלבלת.
אז אותו דבר כאן ובכל תהליך כזה בחיים
וואו את נשמעת ממש חזקה! ואני בטוח שיום אחד תמצאי את החצי השני שלך. לגבי החששות מההפרעות האכילה והשילוב עם העבודה וכו אני מציע לפנות לעזרה מקצועית וגם לדבר עם משפחה וחברים, את לא לבד הרבה אנשים עוברים את זה. וכמובן, שאת צריכה גם בעצמך להעז ולרצות להחלים ולהיות בריאה יותר וחזקה יותר וגם את זה את מסוגלת! תנסי לנהל את סדר היומיום שלך ותכנסי לעצמך מחשבות טובות ותעברי את התהליך מתוך אהבה עצמית ובטוח את תצליחי לאהוב את עצמך כמו שאת ולהגשים את עצמך ואת השאיפות שלך.
אנונימי
את בחורה חזקה וחמודה!אני בטוח שיום אחד תמצאי את האחד שמתאים לך.
עד אז אם באלך סתם לדבר עם מישהו אני פה(;
בולימיה ולהרעיב את עצמל =/ לא שווה, לאהבה.
אני יודע שלקרוא את זה זה נטו מחשבתי, ולא רגשי. ובולימיה זה רגשי.
אבל היי, לפחות זה משהו. מקווה שזה ייכנס לרגש ולא רק בקטע הבנתי.
זאת רק אמונה מסוימץ שהתפתחה עם הזמן, וכל הכבוד ממש שאת שמה לב לזה. מודעות עצמית גבוהה.

לא, לאהוב את עצמך זה לא יגיע לבד. מי שאומרות לך את זה (בדרך כלל נשים) זה סתם כדי לנחם.

לגבי זה שאת מצד אחד מרעיבה את עצמל ומצד שני את לא רוצה שמישהו יאהב אותך רק בגלל המראה החיצוני -
זאת לא סתירה.
כי את לא רוצה שהוא יאהב *רק* בגלל המראה החיצוני.
כלומר זה כן יכול להיות בגלל זה, אבל את רוצה שזה יהיה גם בגלל אופי ועוד סיבות.