דבילי קצת אבל אני חייבת להבין אם עשיתי משהו לא בסדר

תקשיבו סיפור קורע מצחוק
אימא שלי מכינה לארוחת ערב מן בצק כזה עם זעתר מעל לא משנה בקיצור היא הכינה מלא כאלה. חשוב לציין שאמא שלי ואבא שלי לא מדברים כבר איזה שנתיים (לא צוחקת, גרים באותו בית אבל לא מדברים אז זה הופך אותי לסוג של שליחה, כל דבר שהיא צריכה להגיד לו אני אומרת ולהפך)
אז ישבתי עם אמא שלי במטבח ואכלתי את הדבר הזה ואז אבא שלי הגיע ומלפניי היו שתי צלחות עם המאכל הזה והוא שאל אני לא מגזימה בערך איזה מאה פעם מה זה ואם יש הבדל בין שני הדברים שעל השולחן ואני באמצע האוכל אבל עדיין עונה לו וכמובן שאמא שלי שותקת. בסוף אחריי עוד מטח שאלות של האם שני המאכלים הזהים לחלוטין חיצונית הם אותו דבר הוא לקח אחד מהם וחתך אותו כדיי לאכול. הרגשתי באמת שעניתי לו בטון קצת לא יפה לפניי ומה לעשות אני בן אדם סרקסטי אז אמרתי לו בצחוק כזה "אה רגע בזה יש רעל" ואז שניהם דפקו לי מבט ממש ואימא שלי לקחה לי את הצלחת "כעונש" ועכשיו היא לא מדברת איתי וגם הוא. חשוב לציין שחצי מהדברים שאני אומרת הם סרקזם אז זה לא חדש להם.

באמת מרגישה דבילית שאני בכלל מעלה את זה אבל נראלי שהפכתי לנכה רגשית מכל השטויות שלהם.
בקיצור הגזמתי במה שאמרתי?