3 תשובות
זה הגיוני. בית ספר זה מסגרת מוכרת וגם לי כיתה י"ב הייתה סיוט מכל הבחינות ובעיקר חברתית, והיה לי ממש עצוב שנגמר. אבל בסוף כאלה שחשבתי שיש סיכוי שנשמור על קשר הקשר ממש התנתק ומישהי שממש לא הסתדרנו עכשיו אנחנו בסטיות ועברו 6 שנים. בסוף אתה לא יודע לאן החיים יקחו אותך ואתה תכיר אנשים וחברים אמיתיים שיהיו שם בשבילך באש ובמים וגם אתה בשבילם ותחווה חוויות אחרות מחוץ לבית הספר.
בסוף, החברות הכי חזקה זו חברות שבאה אחרי התיכון. מעטים האנשים ששומרים על קשר מהתיכון, יותר מהצבא או מתקופה של אחרי תיכון...
אנונימית
אני מתרשם שאתה ילד נבון ורגיש שנמצא בסיום שלב חשוב בחיים. בית הספר זו המסגרת המוכרת לך מזה 12 שנה וסיומה מותיר תחושת ואקום, לפני שמתחילים פרק חדש בחיים ולכן הרגשתך היא לגמרי מובנת.
הפרידה ממסגרת מוכרת, מחברים וחברות, גורמת לגעגועים. הרבה מאד ילדים חשים כך בסיום התיכון. לאחר מכן, עם הגיוס לצבא, אתה צפוי לרכוש חברים חדשים שילוו אותך שנים רבות קדימה.
אל תהיה עצוב כי אתה כבר נער בוגר שסיים פרק יפה ובקרוב מתחיל פרק חדש בחיים.
הפרידה ממסגרת מוכרת, מחברים וחברות, גורמת לגעגועים. הרבה מאד ילדים חשים כך בסיום התיכון. לאחר מכן, עם הגיוס לצבא, אתה צפוי לרכוש חברים חדשים שילוו אותך שנים רבות קדימה.
אל תהיה עצוב כי אתה כבר נער בוגר שסיים פרק יפה ובקרוב מתחיל פרק חדש בחיים.