דתיים לרוב אוהבים או שונאים את הציבור החרדי?

אוהבים את מי שלא קיצוני

אוהבים. למה לא?

אין לי בעיה עם הציבור החרדי
כל עוד הם מתגייסים או מתנדבים
יש לי בעיה רק עם החרדים הקיצוניים או החרדים שמחפשים כל תירוץ שלא קיים בכלל לא לתרום למדינה.

לצערי הגדול בהכללה גסה הרוב יותר שונאים

לצערינו
נתקלתי בכמה "דתיים" שיותר שונאים את הדקדוק במצוות ואת שמירת המסורת כפי שהיא ללא הוספת "לאומיות" ודברים כאלו..

זה תוצאה של שטיפת מוח

^^ מה עם יד שרה? מה עם עזר מציון? מה עם עשרות אם לא מאות ארגוני חסד של החרדים? שלא נדבר על זה שהם עוזרים גם בכבאות והצלה ומצילים חיים? כל אלו לא נחשבים ?

^
אמרתי כל עוד הם מתגייסים *או מתנדבים*
אז ברור שהם נחשבים
ו"הדקדוק" זה עבירה על מצוות מפורשות (דוגמא: מלחמת מצווה, דוגמא נוספת אין להיות טרחה על הציבור, ויש עוד, לא יכנס לזה אבל אני חושב שאנחנו יותר מאוכזבים מאשר שונאים, למען האמת לא חושב שאנחנו שונאים בכלל)

^ אין כאן מלחמת מצוות
וזה לא המקום לפרט את זה

על כל פנים
תראה מה קרה לבר כוכבא אחרי שהוא קיבל לשון הרע על דודו שלמד תורה ובזכותו הייתה הצלה והגנה על בר כוכבא וחייליו.. (שאגב חייליו נלחמו עם תפילין)
מסקנה היא שלא כוח הזרוע מגן עלינו אלא אלו שעוסקים בתורה

^
יש פה מלחמת מצווה ללא פירוש דו כיווני, אבל צודק שזה לא המקום לדון בזה.
*גם* לא רק, וגם "אין סומכין על הנס".
אפשר ללמוד תורה וגם להתגייס, או לכל הפחות אפשר ללמוד תורה וגם להתנדב.

יש "שנאה" כלשהי כלפי הציבור החרדי, לא יודע להגיד עד כמה זה נפוץ וכמה זה רווח אבל זה קיים במידה כלשהי.

לדעתי האישית זה דווקא קיים הרבה פחות ממה שיש "שנאה" כלפי השמאל. רק שכלפי החרדים יש רובד הרבה יותר אישי ורגשי שנכנס לסיפור כי בסוף דתיים ירגישו הרבה יותר קרובים אידיאולוגית ואמונית לחרדים מאשר לחילונים או לשמאלנים. אז באופן טבעי יש גם הרבה מאוד ציפיות ותחושה ממש קשה וכואבת של אכזבה.
היום ספציפית עם המחיר הכואב של המלחמה וההתעלמות של החרדים מהמחיר הזה יש בעיקר תחושת אכזבה. לפני המלחמה אני חושב שהרגש הרווח כלפי החרדים היה יותר כאב בעקבות תחושה של זלזול או התנשאות כלפי הדתיים מצד החרדים

אני רק אוסיף שלדעתי זה יהיה ממש לתקוע את הראש באדמה לחשוב שזה בעיה של הדתיים לאומיים, זה בעיה של כל עם ישראל מאז ומתמיד בערך. יש הרבה עבודה בקיצור

יש שכאלה שיותר וכאלה שפחות
אני גם כן יש כאלה שאני לא סובל שזה הקיצוניים
יש את אלה שאני אוהב, למשל יש לאבא שלי כבר איזה 15 שנה חברותא כל יום עם חרדי מבני ברק והוא אחד באמת אחלה
ויש לי גם בבניין עוד אחד ממש חמוד הזמין גם אם כולם לא מזמן לבוא אליו הביתה לעל האש

אוהבים את מי שלא סוכל אותך באבנים כי אמרת שם של בן בטלפון