אני שומרת שבת כבר שנתיים לבד

תמיד היה לי קשה לשמור שבת, המשפחה שלי לא שומרת ואני היחידה שכן
אבל פעם היו לי שבתות שהייתי עושה אצל חברות שלי שהן שומרות שבת וזה היה טיפה מקל עליי, עכשיו אני לא כזה שמרתי על קשר איתן ויצא מצב שכל שבת אני עושה עם המשפחה שלי או עם הבן זוג שגם אלה לא שומרים.
נהיה לי קשה בהרבה יותר בשנה האחרונה. אני לבד , אני בודדה בשבתות ואני מרגישה שאין מי שיבין אותי.
השבת הזאת ניסיתי לשמור, קבעתי עם חברים מהשכונה ( הם לא שומרים גם) כדי רק לנסות טיפה להקליל ואז הם דפקו לי ברז
עכשיו פתחתי את הטלפון וחיללתי ואני מרגישה כל כך רע בגלל זה אבל פשוט קשה לי לשמור.
אין לי אף אחד איתי ואין לי דרך לחזור לקשר עם החברות. ששומרות
אני פשוט בודדה בשבת ואין דרך לייפות את זה.
עכשיו כשחיללתי הרגשתי שפשוט ה' כועס עליי ומאוכזב ממני.
מה לעשות? איך להתגבר על התחושה הזאת? עשיתי בכלל את המעשה הנכון שפתחתי את הטלפון?