2 תשובות
בגדול לא הייתה סיבה אחת.
השלטון באיראן היה של שושלת פהלוי, תחת השאה (מלך/קיסר).
העם פשוט תיעב את השאה, וכל קבוצה בעם שנאה אותו מהסיבה שלה.
בתור התחלה, השאה היה דיקטטורי וכלא את כל המתנגדים שלו.
העניים בעם שנאו אותו בגלל משבר כלכלי חמור שהוא לא עשה איתו כלום.
השמרנים שנאו אותו כי הוא היה פתוח מבחינה דתית ובקשר טוב עם המערב החילוני (וזו אגב אחת מהסיבות שאפשרו מאוחר יותר לחומייני לחזור לאיראן מהגלות ולתפוס את השלטון כבן אדם מאוד מאוד נערץ בידי העם).
ובנוסף לכל, הוא נתן את הנפט של איראן לבריטניה.
בהתחלה עלה לשלטון באיראן אדם צעיר ומערבי בשם מוחמד רזא פהלווי שרצה להיות כמו המדינות המערביות (הוא לא היה דמוקרטי, אבל כן הפך את איראן לליברלית פחות או יותר). הוא ניהל יחסים דיפלומטיים טובים עם ישראל ועם מדינות מערביות נוספות והיה לנו קשר טוב עם איראן ואיראן נתנה לישראל נפט בתמורה לבניית תשתיות של ביוב באיראן ופרויקטים נוספים.
אחר כך הציבור החל להתנגד לדרכים בהם הוא פעל, הם שנאו את השאה והחלה הפיכה ובמקומו נחת באיראן רוחאללה ח'ומייני, שהיה נגד המערב והאזרחים קיבלו אותו יפה והוא הפך לשליט של איראן.
והמנהיג שהיה המערבי (לא דמוקרטי אבל בכל זאת יותר ליברלי מח'ומייני) ברח למצרים כי הודח ממעמדו.