מישהו יכול להסביר לי איך אני יכולה להמשיך לחיות פה?

אם את רוצה לעבור תעברי

אולי תמצאי גבר שיעזור לך

אני הכי מבינה אותך בעולם
החיים כאן ממש קשים
והחוסר וודאות והחוסר שליטה האלה נוראיים
גם אני נכוותי מזה הרבה
אני רוצה להאמין שאנחנו לקראת הסוף ושעכשיו יגיעו שנים יותר טובות
עם הזמן גם אם יקרו דברים את רואה שהמדינה לומדת לאט לאט להתמודד יותר טוב, הנה הפעם כבר אחרי 5 ימים שיחררו את המשק, לעומת הקורונה שהיינו חודשים ארוכים בסגר
במדינה לומדים לאט לאט לעשות שגרה ולמצוא פתרונות כדי לא לבטל כל פעם

צריך להמשיך להתמודד
איפה תחיי אז?

שואל השאלה:
במקום אחר שיש בו שלום בלי צורך להתמודד כל שני וחמישי עם מלחמות כאלה ואחרות

מה שלא מחסל - מחשל
נכון, קשה לחיות בארץ הקודש אבל אם תטפלי בנפש שלך ותתגברי על זה את תקבלי מלא טוב

היי לך,
נשמע מהכתיבה שלך שאת עוברת תקופה מאוד סוערת, גופנית ונפשית, ושאין לך אפילו רגע לנשום בתוכה. התחושה הזאת שאת מתארת, שהכול רק מחמיר, שאין הקלה באופק עלולה להיות ממש מציפה.
שומעת בדברייך לא רק את הקושי, אלא גם את הפחד, הפחד שלא ייגמר, שלא תרגישי שוב אחרת.
ולמרות שאולי זה לא תמיד מרגיש כך, ואולי גם אין בזה הרבה נחמה כרגע, הרבה אנשים מרגישים עכשיו רגשות שכנראה דומים לשלך. אפילו אם נראה נראה שהכל רגיל כלפי חוץ - כולנו יחד בהתמודדות עם חוסר ודאות גדולה, וכל אחד מחזיק את זה אחרת.

הבחירה לכתוב פה, לשים במילים את מה שמבעבע בפנים, אולי מצביעה דווקא על כוח. על האפשרות להושיט יד, לא להישאר לגמרי לבד.
אולי אפילו לנסות להתנתק לזמן מה, להיזכר במשהו קטן שאת אוהבת, מוזיקה, ציור, ספר - יכול לאפשר איזו נשימה קטנה.
להתנתק לא אומר להיות מנותקת, לפעמים זו רק דרך לאסוף את עצמך לרגע, לא להיאבד בתוך כל מה שמרגיש חזק מדי.

ואם תרגישי רצון לשתף עוד, לפרוק, או פשוט להיות רגע עם מישהי בצד השני, אנחנו בצ'אט של סה"ר כאן עבורך.
זמינים עבורך במספר 055-9571399. מצרפת לך גם לינק לצ'אט.
שלך,
מתנדבת סה"ר.

שואל השאלה:
למה צריך טיפולים נפשיים מלחתחילה? אם לא הייתי פה לא הייתי במצב הזה

יש טיפולים נפשיים