8 תשובות
אני חושב הפוך החברה משפיעה על השפה
מי שיש לו סוג מסויים של אישיות עורכים בדרך כלל מתחבר לשפה אחרת יותר מכזו אחרת
אני אסביר
היהודים השפה שהכי מתאימה להם ולצורה שלהם זה עברית נגיד
אמריקאים זה אנגלית
וכך האלה
שואל השאלה:
זהו שגם אני חשבתי על זה בהתחלה אבל השאלה היא מה קורה בשפות יותר פשוטות? יש שפות עם פחות מ200 מילים, וגם אם הרגשות הבסיסיים שם, מה קורה כשמישהו רוצה להביע רגשות יותר מורכבים כמו קנאה או חשד? כולנו נולדים שווים בפוטנציאל שלנו להתאקלם ולאמץ את הערכים של החברה שאנחנו שייכים אליה, ואנחנו לא יכולים לצאת מנקודת הנחה שדברים כמו נימוסים ומוסר הם מולדים כי הם לא. השאלה שלי היא כמה בעצם נלמד וכמה מולד? ומה התפקיד של השפה בתהליך הלמידה?
אני אקח את היפנית למשל כי היא שפה ששמה המון דגש על תארי כבוד ובהתאם לכך זאת חברה נורא מאופקת עם היררכיה נורא ברורה. אנחנו, לעומתם, משתמשים באותן מילים כשאנחנו פונים למורים שלנו, למנהלים שלנו ולילדים שלנו. מה אם זאת הסיבה שיש בינינו פחות ריחוק? אולי פשוט היעדר המילים לבטא את ההיררכיה איכשהו מבטל אותה?
רוב הסוציולוגים מסכימים שלשפה יש השפעה ניכרת על התרבות וההתנהגות הסוציאלית של אנשים בחברה מסוימת
משפיעה מאוד. דוגמא אחת היא העובדה שרוסים טובים יותר בהבחנה בין גוונים של הצבע כחול כיוון שיש להם מילים שונות כדי לתאר גווני כחול שונים.
אתה דובר אנגלית? יש לי פרק מעניין שאני יכולה לשלוח לך מתוך ספר של קורס בפסיכולוגיה שלקחתי שעוסק בשפה ומסביר את זה.

הגישה שהצבעת עליה, שרגשות מושפעים מהשפה שקיימת כדי לתאר אותם, נקראת psychological constructivism theory of emotion. חוקרת בשם ליסה פלדמן ברט תרמה לתאוריה הזאת הרבה. מציעה לך לחפש מידע על זה.
בולשיט^
אין לי כוח להסביר למה כי אני ער מאתמול, אבל יש לך כאן תשובה של מישהי שעשתה תואר שני בפסיכולוגיה לא שזה אומר שהיא יודעת כל אבל בהחלט מרמ שהיא קראה לא מעט מחקרים שמאששים את המסקנה

זאת ועוד בחוגים סוציולוגים
יש קונצנזוס על כך שלשפה יש השפעה ניכרת על התרבות והאנשים השייכים לה

למשל תרבות קבוצת הילידים באמריקה שנקראים הופי להם אין בדקדוק זמן מה שגורם להם לתפוס את הזמן כמחזורי ולא לינארי

יפן שם יש הירככיה שמודגשת גם בתרבות עצמה וגם בשפה כמו תארי כבוד ומעמד מה שמחזק תודעה חברתית של כבוד נימוס והירככיה

כל זה עוד על רגל אחד יש השפעות ניכרות גם בשפות הגראמניות ואפילו בשפה העברית
באמת כל כך קשה לחלק את הטענות לפסקות הadhd שלי צורח רק מלנסות להבין מה אני קורא

אני מרים דגל לבן
^^
אוי נהדר. אין מישהו ששונא פרוגרסיביזם יותר ממני, אבל אפשר להתייחס לממצאים האלה בלי לקשר אותם לחולי הרחב יותר שפוקד פקולטות לרוח, למעשה הקישור בין השניים בעיניי הוא קפיצה בלתי מוצדקת. זה תחום פסיכולוגי יותר מסוציולוגי בעיניי כיוון שאנחנו עוסקים בתפיסה או בקוגניציה בהרבה מחקרים שבחנו את זה. זה למה העליתי את ליסה פלדמן בארט ולא סוציולוגים.

התאוריה ששפה מעצבת מחשבה נקראת linguistic relativity hypothesis. וורף (1956) טבע את המונח ואכן העבירו ביקורת על המחקרים שלו על האינואיט בקנדה לגבי שלג בגלל שהם אנקדוטליים, זה קצת מזכיר את פול אקמן.

רוברטסון ואח' (2004) השוו ילדים משבט בנמיביה לילדים אנגליים. באנגלית יש 11 צבעים בסיסיים, בשבט ההימבה בנמיביה יש רק 5- למשל "סרנדו" זאת המילה למה שאנחנו נקרא לו אדום, ורוד וכתום. במחקר נתנו להם לבחור מתוך סדרות של גוונים צבעוניים. ילדים קטנים משתי התרבויות התבלבלו, אבל בגילאים מאוחרים יותר נוצר פער בין היכולות של השניים, כשההימבה ביצעו הרבה יותר טעויות בלעשות מאטצ'ינג בין צבעים. אבל, הם ביצעו פחות טעויות כשהוצמדו לצבעים שמות בהימבה בהשוואה לאנגלית, כנ"ל על ילדים אנגליים.

מחקר נוסף על צבעים הוא האחד שכבר הזכרתי על רוסים וגוונים של כחול(winawer et al., 2007). רוסים הגיבו מהר יותר בבחירה בין שני צבעים שתתאים לצבע שיופיע מעל השניים בהשוואה לדוברי אנגלית, אין לי כוח לפרט עוד אבל זה עולה בקנה אחד עם הקונצנזוס בקוגניציה שמהירות תגובה מושפעת מfluency, מה שנתמך על ידי ממצאים רבים מדי מכדי למנות.

בכל אופן, קשר נוסף הוא לגבי האופן בו חושבים על זמן. באנגלית משתמשים במרחביות מסוימת כאשר קדימה זה העתיד-
i look forward to our meeting
ואילו העבר הוא אחורה-
i will move a meeting back to fit the schedule
במנדרינית אירועי עבר הם למעלה, ואירועי עתיד הם למטה. מחקרים שנתנו לדוברי אנגלית ודוברי מנדרינית לבצע שיפוט לגבי זמן, למשל האם מרץ קורה לפני אפריל, מצאו שדוברי אנגלית מהירים יותר בהחלטות האלה כשיש תצוגה רוחבית. דוברי מנדרינית מהירים יותר בתצוגה אנכית. )boroditsky, 2001; boroditsky et al., 2011)

ואז תגידי, אוי לא, פוסט- קולוניאליזם (מסכימה), הבו לי ממצאים שאינם נוגעים להשוואות תרבותיות.
אז הנה אחד מתחום הנוירופסיכולוגיה. jb הוא אדם שהלך לבדיקה נוירופסיכולוגית בגלל קושי בהבנה של מילים למרות שהיו לו ביצועים טובים במטלות נוירופסיכולוגיות אחרות. הבעיות שלו החמירו, אז הוא תרם את חלקו למחקרים שבחנו את הקשר בין חשיבה לשפה. ככל שהוא הידרדר בשפה יותר, כך היה לו יותר קושי בלהצביע על השם של כל צבע, מה שלא מפתיע כמובן, אבל גם- לא היה יכול להצמיד בין חפצים לצבע הטיפוסי שלהם, כמו בננה וצהוב. אבל הוא היה יכול למיין דפים צבועים לקבוצות של צהוב, אדום וכו', כלומר נשמר אצלו ייצוג מנטלי של צבעים למרות הירידה ביכולת השפתית (haslam et al., 2007)

וזה מבלי להכנס לשפה ורגש, שהזכרתי כבר.

אין לי הרבה כוח להתווכח, אתמול עבדתי במהלך הלילה והיום התעוררתי ב13. אז do with that what you will. אבל לפטור את הטענה הזאת במחי יד זה כמובן לא יעלה על הדעת מבלי להכיר את הממצאים האמפיריים בתחום.