70 תשובות
ברור
כן
הייתי דיכאונית
החדשות היו קצת על הקורונה והרבה על הפגנות
וסבלתי כל רגע מחיי
הייתי דיכאונית
החדשות היו קצת על הקורונה והרבה על הפגנות
וסבלתי כל רגע מחיי
זה עצוב שזה נהיה חלק מהחיים שלנו כל כך חזק. אמן וזה יהיה מאחורינו בקרוב
אנונימית
לא הרבה
את האמת שלא ואני יודע שזה הולך להיות אגואיסטי מה שאני אומר אבל למדתי להעריך את החיים ובכללי דברים בחיים בזכות/בגלל השביעי באוקטובר
אנונימי
כן
למה עכשיו החיים יותר טובים?^^
אנונימי
לא
כן
היה קורונה
היה קורונה
לא ממש
אולי קצת אבל אני לא בטוחה מה היה לפני ומה היה אחרי השביעי
אולי קצת אבל אני לא בטוחה מה היה לפני ומה היה אחרי השביעי
זוכרת משם דברים, ברור. בסוף אני כן זוכרת דברים מלפני יותר משנתיים...
אבל אם היית שואל אותי אם אני יכולה ממש לדמיין את הסדר יום שלי אם השבעה באוקטובר מעולם לא קרה, חד משמעית לא. זה השפיע עליי ונראה לי שעל כל אדם במדינה בככ הרבה מובנים
אבל אם היית שואל אותי אם אני יכולה ממש לדמיין את הסדר יום שלי אם השבעה באוקטובר מעולם לא קרה, חד משמעית לא. זה השפיע עליי ונראה לי שעל כל אדם במדינה בככ הרבה מובנים
לא
כן, היינו על סף מלחמת אזרחים
כן
אבל לא לפני הקורונה
אבל לא לפני הקורונה
לא
כן
היה פילוג לא נורמלי
היו מלא פיגועים
היה פילוג לא נורמלי
היו מלא פיגועים
כן
עצוב לומר שבקושי...
תאמת שלא
טיפה
כן, לא השתנה
לא ממש אבל אני כן מתגעגעת למה שהיה לפני. למרות שבתכלס אני גרה בירושלים ובכללי היו פיגועים כל יומיים אז אף פעם לא באמת היה רגוע במדינה.
כן, סגר של קורונה...
כן, קורונה?
קורונה?
כן לא לפרטי פרטים
וואלה לא
לא
הקורונה שיבשה לי את התדדים המוחיים
אנחנו כבר לא אותו הדבר מאז אותה תקופה אפלה
אנחנו כבר לא אותו הדבר מאז אותה תקופה אפלה
זה מלפני שנתיים, הזיכרון לא כזה טוב בכללי
אנונימית
וואו תאמת שלא, הלא מחשבה שתמיד יכולה להיות אזעקה.... :)
לא ממש
האמת שלא
קצת
במעומעם
הקורונה במעורפל אבל לא
קצת נראלי
בערך
אבל עכשיו אני פשוט מרגישה שהתחלתי לחיות רק מה7 לעשירי
אבל עכשיו אני פשוט מרגישה שהתחלתי לחיות רק מה7 לעשירי
אנונימית
אתה מבין שהחיים שלפני המלחמה זה היה הקורונה כן? לא היו חיים רגילים כבר 4 שנים
כן
לא
אנונימית
ברור
14 וחצי שנים לא שוכחים סתם ככה
14 וחצי שנים לא שוכחים סתם ככה
כן
הימים הטובים שהיינו חיים בשלום עם הפלסטינים
הימים הטובים שהיינו חיים בשלום עם הפלסטינים
אנונימי
^ אתה מתכוון שהם תיכננו את ה 7.10 ואפשרנו להם
כן, החיים של הרפורמה המשפטית והקורונה. נוסטלגי, היה ממש כיף:)
האמת שלא ממש
אני לא זוכרת מה זה להסתובב במקומות בלי הפחד שיהיה אזעקות ופשוט לטייל איפה שאנחנו רוצים מבלי לפחד
אני לא זוכרת מה זה להסתובב במקומות בלי הפחד שיהיה אזעקות ופשוט לטייל איפה שאנחנו רוצים מבלי לפחד
סבל לפני ואחרי
כן
לא עברו שנתיים, הזיכרון שלי לא עד כדי כך בפח :,)
לא עברו שנתיים, הזיכרון שלי לא עד כדי כך בפח :,)
לא
כן
היה מלא הפגנות
היה מצחיק כי היינו ילדות בכיתה ו שמדברות על פוליטיקה
היה מלא הפגנות
היה מצחיק כי היינו ילדות בכיתה ו שמדברות על פוליטיקה
אני לא זוכרת מה אכלתי אתמול
קורונה?
כבר לא
שלכתי מזה לחיות בשלווה
ובלי לחץ כל הזמן מהמצב הזה
שלכתי מזה לחיות בשלווה
ובלי לחץ כל הזמן מהמצב הזה
לא אבל זוכרת את ה7.10
לא כלכך
אני רק פה להגיד שהשביעי לעשירי קרה רק בגללי... יצאתי פעם ראשונה לדייט בחיים שלי והיקום ראה את זה אז סורי, כנראה אני לא ראוי לאהבה
אנונימי
לא
באמת שלא
ברור
ברור שכן, היה לי 18 פלוס שנה כאלה
נראה לי שבכללי טראומות מעצבות ומשנות מי אתה, זה יכול להיות ממש בקטנה ויכול להיות ממש שינוי דרסטי, אז הייתי אומר שלא, כי הייתי גם בן אדם שונה
כן געגועים במיוחד לקורנה
תאמין לי שאנשים שאיבדו קרובים ביום הזה זוכרים רק את החיים שלפני
הפגנה
עוד הפגנה
עוד
ומלא שנאה
עוד הפגנה
עוד
ומלא שנאה
מיי שלכם הקורונה הייתה הרבה לפני המלחמה
אני זוכרת פשוט מרגיש חיים אחרים
בגלל העצומים ושאני בתיכון ביא זה עצוב אבל מרגיש לי אותו דבר כי פה ופה פחדתי והיה חופש אבל מתגעגעת ומעדיפה את הפנה
אנונימית
קורונה
אני לא זוכרת מה אכלתי היום
כן עם הקורונה וזה
באותו הנושא: