בתור חרדית שמתי לב שברוב המקרים של הגירושין אצלנו

מנהגים שונים אצל מגזרים שונים

שואל השאלה:
אז כן שיש להם הרבה יותר מקרי גירושין אבל כשזה קורה אצלנו זה מקרה מלוכלך ורעיל ממש

אבל מה השאלה שלך?

שואל השאלה:
אבל למה גם חרדים לא יכולים להגיד "אנחנו לא מתאימים להיות ביחד יותר שלום שלום" בלי לנסות לאשפז את הגרושה

הממ.. חולקת עליך, מכירה זוגות חילוניים ששונאים אחד את השניה אחרי הגירושין.
עניין של על מה נפרדים וכמה כבוד יש זה לזה

כדי שבקהילה יראו שהם בסדר גמור ורוצים לצאת נקיים למרות מה שהיה

שואל השאלה:
צודקת לא ניסיתי נכון

יכול להיות שגירושים משפיעים על השידוך בקהילה החרדית אז מי שמתגרש מחפש "לתרץ" או משהו
אבל אני לא כל כך מבינה בעניינים של חרדים אז תקני אותי אם אני טועה

אני חושבת שפשוט אצל החרדים גירושים זה האופציה האחרונה בניגוד לחילונים
וכשזה האופציה האחרונה כנראה שזה כבר מגיע לקצה

זה ממש הגיוני^

זה מאד תלוי באדם לא רק במגזר
אני חושב שזה בגלל שאצל חילונים זה הולך יותר סבבה אבל אצל חרדים לא מתגרשים הרבה וזה נתפס כבעיה אז כל צד מנסה להפיל על הצד השני ולתלות בו את הבעיה

זה הכללה

כי חרדים לא מתגרשים בקלות, בשביל להתגרש רק כי אין מספיק אהבה צריך שאהבה יהיה חלק חיוני בנישואים, וזה לא ככה אצל חרדים (יש הרבה זוגות חרדים שאוהבים מאוד אבל גם עם לא אם אין מריבות בדרך כלל לא יתגרשו, וכשיש אהבה בין בני הזוג היא מאוד מוצנעת ילד חרדי (לא מודרני ) בדרך כלל לא ראה אף פעם את ההורים שלו מתנשקים, אין למה להשוות חוסר אהבה, ואז נשאר בעיקר בעיות מכוערות יותר, ועדיין זה לא תמיד ככה וגם אצל חילונים זה הרבה פעמים מכוער אבל יש סיבה למה אצל חרדים זה יותר ינטה להיות מכוער, וחוץ מזה יש סטיגמה על גירושין וזה יוצר נטייה לזרוק את הלכלוך על השני.

אצל חרדים הגירושים זה לא כמו אצל החילונים...אני לא מצדיק אבל לא מהר מתגרשים סתם ככה יום בהיר

אני חושב שזה בגלל שיותר קשה לחרדים לשלם מזונות אבל זאת השערה אני לא יודע

שואל השאלה:
מה קשור מזונות אמא

^זה קשור לילדים, אם מישהו מתגרש והוא הופך את הגרושה שלו לחולת נפש הוא מרוויח גם את הילדים והוא לא משלם מזונות, לחרדים יש בדרך כלל פחות כסף אז זה נשמע הגיוני.

גידול ילדים עולה יותר ממזונות אז לא נראה לי שזאת הסיבה^

גרושין זה הרבה יותר דרמה אצל חרדעם
בגלל מבנה התא המשפחתי החרדי

אני לא יודע אם מדובר ככה על כל המקרים ואני בטוח שיש מקרים שלא, מה שכן תהי בטוחה שבדיוק כמו שאת רואה רעיל וכולי יש גם בחברה החילונית, זה שונה בדרך החיים והתרבות אבל בכל מקום יש מזה ויש מזה

כן, מכיר מקרה כזה ממשפחה קרובה שלי, כשבן דוד של אבי התגרש, המשפחה של הצד השני לכלכו עליו כ"כ הרבה עד שהוא נאלץ לעבור לארה"ב תחת בקשת אביו. לא נאמר לי הפרטים לסיבה, אני יכול רק לשער שזה בכדי למנוע מצב שבו שני משפחות רבניות בעלות השפעה יתחילו ללכלך אחת על השניה, או פשוט כדי למנוע שהמשפחה של הכלה ילכלו על המשפחה שלהם (אני לא יודע אם במקרה כזה הצד של בן דודו של אבי ישתקו ויבלעו או ילחמו בחזרה, לכן כתבתי את שני האפשרויות).

שואל השאלה:
מבין דברים כאלה פחות קוראים אצל חילונים הם מתרגשים בעדינות כששואלים אותם למה הם התרגשו הם אומרים "לא היינו מתאימים להיות ביחד" במקום להגיד "הוא חולה נפש צריך אישפוז"

אני לא מכיר את זה אבל מה שכן חשוב לי רק להעביר, בכל מגזר יש את זה ברמה זו או אחרת זה לא שכל הגירושין "יפים" לצערנו

^^
טוב, לפעמים חילונים כן אומרים דברים כאלו, איבה בין בני הזוג לאחר גירושין זה לא דבר נדיר בכלל, נתקלתי בהרבה מקרים כאלו פה בסטיפס, אני דיברתי על איבה בין משפחות, ולפעמים אפילו איבה ותיעוב בין קהילות שלימות שיכולה להיווצר ע"י גירושין של זוג שהגיעו ממשפחות רבניות של אותן קהילות...

שואל השאלה:
שלא נדבר גם על החרם שעושים

^
טכנית, המשפחה שמחרימה ראשונה, אם באמת אנשים היו מתייחסים לחרם כמו שכתוב בהלכה, אם הם לא מחרימים על 24 דברים שיש עליהן חרם חמור, או חרם קל שהוא חרם על ביזוי תלמיד חכם (עיין שו"ע יו"ד ס' של"ד), אז המחרים (היינו מי שחתם על חרם זה), יכול לטעון בבית דין שהחרימו אותו שלא כדין, ובזה יהיו המחרימים מוחרמים, ובית דין יחרימוהם חרדם בי"ד. ואפילו שלא ע"י בי"ד, כי החרמה שלא כדין זה אחד מכ"ד דברים שמחרימים עליהן חרן חמור שבו חייבים כל ישראל ואפילו נשיא, ואפילו תלמיד (לשון על אדם שאפילו לא הגיע להוראה, כמבואר שם סימן רמ"ב ורמ"ו בכמה מקומות בנו"כ, וכן בהקדמת היבי"א חלק א') יכול להחרים את רבותיו כמובאר שם בסוף הסימן, אם רבו החרימו שלא כדין. אלא שאז יהיה חילוק בין חרם שהחרים אדם לבין חרם של בי"ד (איני זוכר את החילוקים במדויק כעת, אך הם מבוארים שם, ובאריכות יותר ביאר בבית יוסף שם, וכן הערוך השולחן שם).

אנשים כיום מתייחסים לחרם כאילו זה צחוק, כאילו זה סתם הרחקה ממעשה מסויים, וזה לא, ואפילו לדעת הרא"ש שסובר שגם הגאונים לא יכלו לגזור חדשות מדעתם וגזירותיהם בטילות ומבוטלות (למרות שלא מוכח כן מדבריו ומדברי הטור או"ח סימן תקס"ה, כל מבואר יותר ביבי"א חלק א' סי' טז, או סי' ג', איני זוכר במדוייק).
(למרות שכן מצינו שפעמים שגדולי ישראל נקטו לשון חרם אך לא כפי הנדרש בהלכה בדיני חרם כדי להכיל חרמות, ואז החרם שלהם הוא באמת לא כלום, ועשו כן רק בכדי לחזק המחאה בדבר אשר מחו בו בדעת הציבור השומעים אותם, כי מצוי שהציבור נוטה לזלזל במיחוי של רב, שבאמת מיחוי כזה אין לו חלות דינית אלא הנהגתית (ויש דבר מה שרצוני להאריך בו אך אכמ"ל), בשונה ממקרים בהם ממש החרימו לפי ככלי החרמות, שזה פחות מצוי אבל עדיין קיים, שאז זה בעיה רצינית בהלכה שגם לרוב אנשים מזלזלים בה).

שואל השאלה:
כן דוחה

ממש לא נכון מה שכתבת בשאלה.
החילונים עד שלא רואים את העד השני בקרשים בלי דירה, כסף לעו"ד ועוד ה לא נרגעים.
הם יוציאו עשרות אלפים על עו"ד רק שלשני יהיה רע.