אנשים שהחלימו מהפרעות אכילה

4000 זה נורמלי על מה אתה מדבר

קרה לי גם, אין מה לעשות היה חסר לגוך מזון הרבה זמן אז הוא מנסה לאגור כמה שיוצר זה טבעי. תנסי פשוט לאכול בריא כי זה גם יותר משביע וגם ככה לא תהיה לך תחושה מגעילה, מבטיחה לך זה עובר בסוף

מצטרפת לשאלה

היי לך,
מהמילים שלך נשמע שאולי את חווה עומס רגשי לא פשוט, שמערב בלבול, תחושות פיזיות חזקות, וגם הרבה מחשבות על מה נכון או לא נכון לעשות.
ההתמודדות עם אוכל, במיוחד כשיש מאבק פנימי סביב רעב, שובע, והאם "מותר" להרגיש עלולה להיות מתישה מאוד, במיוחד כשזה קורה כל הזמן, בלי שקט.

זה באמת לא פשוט כשהמחשבות והתחושות סותרות זו את זו, כשהגוף אומר משהו אחד, והראש מושך לכיוון אחר.
לפעמים, ברגעים כאלה, קשה לדעת למי לפנות, או אפילו איך להסביר מה בדיוק מרגישים.

עצם זה שבחרת לכתוב ולשתף כאן על הקושי אולי יכול לשמש כנקודת התחלה לשיחה עם מישהו קרוב, או מישהי שאת סומכת עליה.
לפעמים רק להגיד את הדברים בקול יכול להקל, אפילו קצת.

ואם תרגישי צורך לשתף יותר, לפרוק, או פשוט להיות עם מישהו רגע - אנחנו בצ'אט של סה"ר כאן בשבילך. בלי שיפוט, בלי לחץ, בקצב שלך.
זמינים עבורך במספר 055-9571399. מצרפת לך גם לינק לצ'אט.
שלך,
מתנדבת סה"ר.

שואל השאלה:
אבל אני באמת לא מרגישה מסופקת אם אני אוכלת פחות, גם אם אני לא מרגישה רעב פיזי אני מתחילה לחשוב באובססיביות על אוכל שזה רעב מנטלי, ורק אחרי שאני אוכלת זה מפסיק
אני לא עושה את זה כדי לדכא רגשות או משעמום או משהו

זה נורמלי לחלוטין! גם לי זה קרה.
אחרי תקופה של תת תזונה, הגוף בסוג של טראומה, אז הוא דורש יותר אוכל. זה עובר אחרי שבאמת מספקים לו את האוכל והוא נרגע