אני אמורה להחליף מפיג'מה לבגד רגיל לפני שאני מתחילה ללמוד תורה היום?

את אמורה לענות על זה
מה שמרגיש לך נכון
אל תתני לאף אחד אחר להסביר לך איך להיות את
מול בורא עולם אנחנו צריכים להיות הכי עצמנו, בדיוק כמו שאנחנו.

שואל השאלה:
כן?
השאלה היא האם זה לא מכבד את התורה

שואל השאלה:
^אז צריך לשים נעליים
אוקיי תודה

שואל השאלה:
^למדנו ביד ושם שאסור להתפלל יחפים
מעניין...
תודה!

^^^אסור להתפלל יחפים כי כתוב להתפלל כמו שעומד לפני מלך

שואל השאלה:
^^אוקיי
^אממ, הגיוני

ההבדל בין לימוד לתפילה הוא כזה
בתפילה אנחנו עומדים לפני מלך מלכי המלכים וכיון שכך אנחנו אמורים לעשות זאת בלבוש מכובד ונאה כמו שלא נעמוד לפני מלך בשר ודם בפיג'מה וודאי שלא נעמוד כך לפני מלכו של עולם
בלימוד לעומת זאת אנחנו יושבים ולומדים ולא עומדים לפני המלך לכן מותר בפיג'מה
קצת לא מובן לי כי יש עניין של כבוד התורה וגם כתוב ששניים שלומדים שכינה ביניהם אבל זו אולי לא שאלה כי לא פונים אל המלך ועדיין זה תמוה קצת צריך לבדוק לא יודע

^^ נשמע לי הגיוני, למרות שדעתי לא שווה כלום בעניין. צריך לבדוק מה גדולי ישראל חושבים על הטענה הזאת.

אבל נעלים בכל מקרה זה משהו שעושים גם בפגישה רגילה וזה משהו בייסיק

שואל השאלה:
^אצלנו באולפנה חצי הולכות יחפות
חחח
אז אני צריכה להתרגל לקונספט של נעליים

^יכול להיות שאתן הולכות יחפות, אבל מן הסתם אם יגיע אדם חשוב הן ישימו נעליים.

בעיקרון כתוב שזה תלוי במנהג המקום איך מתלבשים כשאדם חשוב מגיע, יכול להיות שהאולפנה היא בגדר מנהג המקום אבל יכול להיות שהיא גם לא ושזה גדר יותר רחב

שואל השאלה:
אוקיי, תודה

לגבי תלמוד תורה, לכאורה מותר כל עוד ליבו אינו רואה את הערווה, ואפילו נהגו הרבה (ובפרט מקובלים) לכוון במקווה על אף שהם עירומים, בכך שפשוט הסתירו את ערוותם עם היד, ואף אני יודע מנהג שלום שיש להם כוונות שחלקם הם אומרים בפה ממש (ואז זה לימוד תורה לכו"ע, ולא רק למא"ד שלימוד תורה נחשב גם אם הוא בהרהור ולא רק אם הוא בדיבור ממש), החל מפסוקים ועד חלקים מהזוהר וכו', פשוט ע"י הצמדת ידיהם לבטן בין הערווה ללב ובכך נפטרים מאיסור לימוד בעת שליבו רואה את הערווה. אבל אני בעצמי תמה עד מנהג זה ואם מי שאינו מן המקובלים יוכל לסמוך עליו...

ולגבי תפילה, האמת שכמו שכתוב שם שאסור להתפלל יחפים, גם כתוב שם בנו"כ שמותר להתפלל יחפים במקום שמקובל בו לילך כך לפני אדם גדול, וכגון במדינות עדות המזרח. צריך לדון מה הדין כיום, שיתכן מאוד שאדם כיום יבוא גם מול אדם חשוב ויוריד נעליים, פשוט כי אנשים חשובים לרוב לא בעלי מעמד מספיק שלמישהו יהיה אכפת מהדעה שלהם לגבי הלבוש שלהם לרוב (כלומר- האם חציפותא יועיל, וראיתי מקרים פה ושם בהלכה שאכן בגלל חציפות הדור, לעשות מנהג כזה או אחר לא היה נחשב לחציפות, אמנם כבר איני זוכר מקורותיהם מלבד דברי הרב עטבדיה לגבי מכנסיים שם, שזה אסור משום מנהג, אלא שאם יבוטל ביום מן הימים מנהג זה, אך שזה ביטול שנעשה באיסור, עדיין המנהג בטל. אמנם לגבי זה אני מסתפק אם ניתן ללמוד מביטול מנהג לכדי חציפותא, כי מצד אחד שם זה לא מצד חציפותא בהכרח, אלא אפילו מחוסר ידיעה יכול להיות כן, או מחוסר אכפתיות של קהילות מסויימות, ומאידך עצם מה שנוהגים לילך עם העליים מול אנשים גדולים, הוא עצמו מנהג, ומאי שנא שאין נוהגים כמותו בין משום חציפותא בין מטען אחר?). אולי לאירוע כמו חתונה הם ידעו מכובדים (וגם בזה אני מסתפק), אבל לאירוע של פגישה עם שליט וכדו', לא בהכרח, רק אנשים שהורגלו לכך מקטנות (לרוב אנשים דתיים) או אנשים שהם בעצמם בשלטון לרוב, והדבר הולך אחר רוב האנשים (וצריך לדון אם שייך חילוק בין רוב דתיים או להחשיב בזה גן חילונים, כי שם משמע שאפילו מתייחסים למנהג הגויים שם כרוב, אמנם לא כתבו שם במפורש לכאן ולכאן ואי אפשר להכריע מדעתינו) , ולא אחר העשירים או השרים והשופטים בממשל וכו'. (טכנית פה נכנס מדעי החברה קצת, תחום שלא למדתי בחיים...)
והאמת שבאמת ראיתי בתי כנסת (בעיקר של עדות המזרח) שבהם נהגו שילדים (דווקא ילדים) יכולים להיות בלי נעליים בתפילה, יתכן שזה משום שהם ילדים, ויתכן שזה משום שמצוי שילדים הולכים יחפים גם מול אדם גדול, ויתכן שזה גם מחוסר ידיעה, ויתכן שזה גם מחמת שהם המשיכו על המנהג שהיה להם במדינות עדות המזרח להתפלל גם בלא נעליים (למרות שלא מצינו שזה דבר התלוי במנהג מסית אבא אלא במנהג המקום, אבל יתכן שהם יכולים ככקהילה ליצור להם מנהג המקום המיוחד ךבני אותה קהילה, תלוי בגדרי מנהג בפוסקים, ובאמ. הרב עובדיה משמע שאפילו חצר של חסידות יחידה יכולה לקבוע לעצמה מנהגים משל עצמה נגד מנהג האיזורי להם ויקרא המנהג הזה מנהג המקום בעבורם ובעבור מי אשר ילך בטריטוריה של אותה חסידות, ולכאורה שייך כן בכל קהילה שתהיה)... קשה לומר...

וגם צריך לדון אם שייך בזה חילוק בין נשים לגברים, כי חיוב תפילה לשניהם אינו אולו חיוב, ומצאנו במשנ"ב שלאשכנזיות מעיקר הדין אפילו אם התפללה עירומה אלא שהייתה ערוותה תחובה בקרקע כך שהרואה מהצד לא יוכל לראות ערוותה, יצאה ידי חובת תפילה גם אם זה לא כדין, משא"כ בגבר (ומאידך גם בגבר מצינו כן אם מכסה ערוותו...). וכל זה למא"ד שנשים לא חייבות בתפילה כגברים (כגון הסוברים שהם מתפללות רק תפילה אחת ביום, או שהן מתפללות אפילו רק ברכות השחר ותו לא, אך לא למא"ד שמתפללות 3 תפילות ביום).

(הלכות תפילה יכולים להיות די כאב ראש ומלאים חילוקי חילוקים עד בלי סוף התלויים בשיטות הלכתיות (טוב, זה כל נטשא בהלכה למעשה, אין נושא אחד שהוא פשוט בהלכה, אפילו לא איסור רציחה וכדו')).

שואל השאלה:
וואו-
תודה רבה על התשובה הארוכה והמפורטת!
מעריכה ממש ❤

לפי מה שאני יודעת תפילה זה עם נעליים אבל הכי חשוב תפילת 18
רוב הפעמים אני שמה גרביים לתפילה ורק לפני 18שמה נעליים

אגב פעם למדתי שזה שונה קצת אצל גברים ונשים, גברים צריכים יותר את הטקסיות הזאת וזה ממש חובה אצלם להתפלל בבגדים עם נעליים והכל ונשים שהם יותר בבית אז זה קצת שונה ואמרו לנו שאנחנו לא חייבות להתלבש אם אנחנו בכל מקרה נשארות בבית אבל כן חשוב לשנות משהו אחד אולי לשים גרביים להחליף איזשהוא בגד אחד כאילו לעשות איזה שהוא משהו אחד לפחות שאני ארגיש שהתכוננתי לתפילה