מה היה הרגע שבו הבנתם שאתם צריכים לבחור בעצמכם?

שאנשים קרובים פגעו בי

מאז הגירושים של ההורים שלי נחשפתי למציאות של חוסר יציבות. הכל משתנה ודינמי בחיים ואי אפשר להישען על שום דבר כקבוע ומוחלט, מבלד עצמי. אני אהיה שם בשבילי תמיד, בטוב וברע - ולכן אבחר תמיד בדברים שיעשו לי טוב, גם אם זה אומר לדחוף אחורה הרגלים או אנשים שמשפיעים עליי לרעה ולהתבודד
אני מסתדת נהדר בלבד שלי, סוף כל סוף אני לא תלוייה בגורמים חיצוניים כדי להסב לי אושר ונחת..

שואל השאלה:

כשהבנתי שאנשים אחרים גם בוחרים רק בעצמם

כשהבנתי שאני מתרכזת יותר מדי במקומות שלא הלך לי בהם שלא אהבו אותי כמו שהגיע לי ושאני לא יכולה להמשיך ככה להצדיק אותם ולנסות לתקן
לבחור באושר שלי מעל לכל האנשים האלה

כשהייתי על הספינה הטובעת שלה ובמקום לעזור לנו לא לטבוע היא חיבלה בספינה עוד יותר, קפצתי. אומנם קצת מאוחר, אבל קפצתי בזמן והשארתי אותה עם הבעיות שלה.
כמובן שזו מטאפורה - בפועל היא חשבה שהיא תוכל לפגוע בי בלי לקחת אחריות וזה לא התאים לי.