אנשים שיש להם ספר מועדף, למה זה הספר המועדף עליכם?

אני לא קוראת ספרים אבל האי של סופיה

כי זה הספר הכי טוב בעולם דה

כי הוא מנחם אותי בדרך שאף ספר אחר לא יכול

יש לי כמה מועדפים
שניים שניים של ניקולאס ספארקס
דירת שותפים של בת' אוליר
אחד ועוד אחד של ג'ויג'ו מויס
רעל מתוק של פרקר ס. הנטירגטון

שואל השאלה:
אצלי זה הספר "מה שאחרים חושבים בי"
לא כי יש לו עלילה טובה במיוחד, אלא כי דיברתי עם היועצת שלי פעם אחת וסיפרתי לה על כמה שהחרדה החברתית שלי גרועה ושאני לא מסוגלת אפילו לחשוב כשאני נמצאת ליד אנשים אחרים. היא ישר המליצה לי על הספר ואמרה לי שאני אזדהה אליו ושממש כדאי לי לקרוא אותו... קראתי אותו וישר הזדהתי עם הדמות הראשית וגם ממש אהבתי את הסגנון כתיבה של יואב בלום.
גם הרגשתי די מיוחדת שהיא ישר חשבה על הספר הזה כשדיברתי, לא יודעת למה.
מאז אני אוהבת את הספר ואני קוראת אותו בכל פעם שאני מתוסכלת מזה שקשה לי ליד אנשים אחרים.
(סליחה על החפירה והפירוט)

^ שמחה שמצאת ספר שנגע בך ככה 3>

שואל השאלה:
תודה3>

אני לא קורא ספרים אבל קראתי פעם אחת "צר לי, אתה בריא" היה הכי טוב שקראתי

הארי פוטר כל הספרים

כי הוא ככ מעניין שכל פעם מחדש שאני קוראת זה כאילו הפעם הראשונה

כי הוא פשוט משלב את כל מה שאני אוהבת בספר אחד מה שלא בהרבה יש

כי יש שם תוכן ששינה לי את צורת המחשבה לטוב יותר

אני מרגישה שאני יכולה לברוח מהמציאות שאני קוראת את הספר כאילו שאני במקום אחר

אלף נשיקות

הוא באמת נכנס לי ללב, מי שיודעת יודעת
וגרם לי לחשוב על החיים בצורה אחרת קצת
יש ספרים שנכנסים מאוזן אחת ויוצאים מהשנייה, אם ספר הצליח להיכנס לי באמת ללב יש סיבה

1984.
הרעיונות בספר נהדרים, ההסברים שם למשפטים שהיה לנו נראים כשפשוטים בהתחלה הופכים להיות מובנים וגאוניים.

כי המסרים בו כנים
ובאים מהלב

כי זה כזה חמוד ופשוש ומתוק והם כאלה חמודים ופשושים ואני מאוהבת בו אני יכולה לקורא אותו גם חמישים אלף פעם הספר הכי פשוש שקראתי וגם עצוב וגם כזה פשוש
אה וזה הספר מפוצלים שכחתי לומר

אני קוראת רק היסטוריה מדע אסטרונומיה פסיכולוגיה ודברים בלי עלילה. אבל הספר היחיד עם עלילה שאני אוהבת נקרא הנסיכה הקסומה של וויליאם גולדמן והוא הספר האהוב עלי.

כרגע הספר של משחקי הרעב אבל אני לא קוראת מגוון מאוד רחב של ספרים

עד אחרי הנצח
ספר שנוגע בנקודות שלא ידעתי שיש לי, הוא גרם לי לבכות, גם משמחה וגם מכתב, הוא גרם לי להרגיש את הכאב של הדמויות, זה שיקף לי נקודת מבט שונה על הדת הבנתי כמה הדת שלי יפה וכמה להגות בה יש משמעות, התאהבתי בדמות משנה, נשבר לי הלב ממנה, נכנסתי לספר הזה כמו שלא נכנסתי לאף ספר אחר התחברתי אליו

אהה פתאום אני רואה ששאלת למהה סליחה.
הוא הספר האהוב עלי כי הוא כתוב ממש יפה. יש בו עלילה לא צפויה ואירוניה וסגירת מעגל בהרבה נושאים שונים. וגם הוא קרה לפני שהמוצאה הטלוויזיה וכל הטכנולוגיה המאוד מפותחת ככה שזה הופך את זה לפי 1000 יותר מעניין נקי ויפה.

כי הוא טוב ?

הוא ממש מעניין

ניק וצ'רלי וזה כי זה רומנטי וחמוד ועם הרבה רגש של נפגע וכאילו מלא רגשות

כי זה ספר שגרם לי לחשוב כמו שאני חושבת עכשיו, זה שינה לי את דרך החשיבה והראייה שלי
והספר נגע בהרבה דברים פילוסופיים בצורה סיפורית ומעניינת

אני אדייק שזו סדרה ולא ספר

פרסי ג'קסון כי זה באמת ספרים ששינו את האישיות שלי והספרים היחידים שאני יכול לעשות להם 10000000 רירידים בלי להימאס וכי אני קשור לכל דמות שם וכי זה הספרים היחידים שמוציאים אותי ממחסום קריאה ובעיקרון זה פשוט ספר שהייתי מגדיר כחלק ממני

כי כל פעם שאני קוראת אותו לא נמאס לי, הוא סדרה שלמה, הוא קומיקס בדיוק בטעם שלי(נערה בגיל ההתבגרות עוברת משבר וכאלה), הוא 500 עמודים כל אחד וגם כי הציורים מהממים

המועמדת
העלילה המושלמת הזאת
האווירה וזה
וואו וואו וואו

-ללכת בדרך-ג'וג'ו מויס(ובכללי יש לה ספרים מעולים ממש)
-איך תהיי מאושרת- אווה וודס
-כמעט נגיעה-קולין אוקלי
-המייל האחרון-דיוויד באלדצי(ועוד המון ספרים שלו אבל זה הטופ בעיני)
-שניים שניים והיומן-ניקולס ספארקס(וכמעט כל ספר שלו)
-שבעת הבעלים של אוולין הוגו-טיילור ג'נקינס ריד

ואיי ויש עוד המון ספרים שאני כבר לא זוכרת

כשהגלים מתחזקים

כי הוא גרם לי להרגיש משהו שאני רוצה להרגיש ואני בחיים לא ירגיש במציאות
ולא מגלה איזה ספר('3')

אני מאוהבת בסדרה הבחורים של טומן,
באמת שהדמויות שם עברו כלכך הרבה, הספר מוצף בטריגרים קשוחים מאוד ודווקא בגלל זה הוא נכנס כלכך ללב שלי
קראתי את כל הסדרה יותר מפעמיים וזה לא נמאס

אין לי סיבות טובות
בדרך כלל המועדפים עליי ממלאים אצלי איזשהו חוסר
אבל הם לא בהכרח ספרים "טובים"

ברית של כבוד פשוט הזדהתי עם הדמות הנשית

איזו שאלה עניינית.
זה יכול להיות ספרי משימה עולמית של גלילה רון פדר, פשוט כי גדלתי עליהם ואהבתי את אופן הכתיבה וההרפתקאות.
או נניח דוליסיטי של אורלי קסטל בלום, זה ספר משוגע, אבל זה ממש יפה איך לקחו את כל הרעיונות שמרוכזים שם והפכו את זה למשהו קריא, למשהו עם פלפל.
גם יש את מישהו לרוץ איתו של דוד גרוסמן, אחח מה שהספר הזה עשה לי בכיתה יא..
יש את ספרי שבעת הפלאים, סדרה שמנחמת אותי, ממש נהניתי מכל דבר בה, גדלתי איתה. כך גם עם יומנו של חנון, ארץ האגדות

כי זה פא*ינג פרסי ג'קסון

כי זה הספר שליווה אותי ברגעים הכי כואבים של החיים שלי וישר מההתחלה ידעתי שהספר הזה יהיה משמעותי בשבילי

שואל השאלה:
ילד צהוב^, ממש אהבתי את התשובה שלך!

שואל השאלה:
רוחמה^
וואו יש לך תשובה כלכך יפה

שואל השאלה:
שתיקה^, ממש התרגשתי מהתשובה שלך
וואו

תודה רבה! אני גם אהבתי מאוד את שלך!

שואל השאלה:
אשתו של גואי^, איזה תשובה יפה!

זה הספר שניתק אותי מהמחשבות בתקופה הכי קשה שלי. ובכללי גם ממש ממש אהבתי את הכתיבה שלו ואת העלילה שלו (זו סדרה של 5 ספרים וסיימתי אותה ב2 לילות)

הנפילה של אלבר קאמי
אחד הספרים הכי משני תודעה ועמוקים שקראתי. עמוס בציטוטים ושורות שגרמו לי להגיע למחשבות ששינו את הגישה שלי לחיים וכתוב מצויין.

הבא האהוב עליי הוא כנראה סטונר של ג'ון ויליאמס.

שואל השאלה:
נגה/נוגה^ (שם מאוד יפה אגב)
איזה תשובה עמוקה, גם ניסחת אותה ממש יפה!

הספר האהוב עליי הוא אביר חסר רחמים מרויאל הארטס מהסיבה שאני פשוט רואה את עצמי כלכך מזדהה איתו והתחברתי בטירוף לסיפור אהבה ואני יכולה לקרוא אותו גם עוד 80 פעם ולא ישעמם לי

שואל השאלה:
(יש לציין שכל התשובות כאן יפות, לחלקכם כאן יש שם מאוד ארוך אז אין לי כוח להחמיא לכם. מחילה)

אבחר 2 ספרים שעד כה אני חושבת שהכי התחברתי אליהם, הם בסגנון שונה לגמרי בגלל זה גם בחרתי את שניהם:
1. דבש מסלע - ספר של רבי נחמן, פשוט וואו יש בו כל כך הרבה אמת נוגעת ללב.
2. גאווה ודעה קדומה - ספרות שהיא פשוט ברמה אחרת ותמיד יהיה לספר הזה מקום מיוחד אצלי

שואל השאלה:
להלהלהלהתה^ את האמת שרציתי לקרוא גאווה ודעה קדומה כבר כמה זמן
נתת לי את הדחיפה שהייתי זקוקה לה3>

באהבה תהני חמודית!

אני לא קורא ספרים כל-כך אבל פעם כשהייתי קטן קראתי ספר כל-כך טוב שזה פשוט הפך למועדף עליי

"לא ביקשתי לבוא לעולם"
כל דקה שקראתי את הספר הזה הייתה הדקה המושלמת בחיי
שווה לקרוא אפילו כמה פעמים
ואני בכלל לא קוראת ספרי עיון זה הספר העיוני הראשון והיחיד שקראתי בדרך כלל הספרים שאני קוראת הם פנטזיה
ועדיין, זה הספר האהוב עליי לנצח כנראה
השפיע עליי לתמיד

כי אני לא מפסיקה להוציא אותו מהראש ואני ממש מזדהה עם הדמות הראשית

משחקי הרעב במיוחד השני הוא הכי טוב שיש

כי הוא אחד המותחים והמעניינים
(לא ארשום את השם כי אני פחדנית מספוילרים)

זה פשוט פרסי ג'קסון

כי הוא הכי נגע בי אישית, יש בו הכל מהכל, קומדיה, רומנטיקה, דרמה.. אני אוהבת לדמיין את העלילה ואפילו לפעמים להפוך את עצמי כחלק בעולם עם הדמויות

הספר האהוב עליי הוא הספר של מועדון הנסיכות-הנסיכה אמילי וכוכב המשאלות

סתם סתם,יש לי מלא ספרים שאני אוהבת ואני פשוט מתחברת אליהם כי יש בהם איזה משהו מיוחד שגורם לי לרצות כל פעם לחזור אליהם ולאהוב אותם בדיוק כמו בפעם הראשונה

אתן לך את השמש
קראתי אותו כשהייתי יותר צעירה וקראתי שוב, משהו בו מנחם אותי ומרגש אותי למרות שאני קוראת עכשיו יותר למבוגרים. התפיסה של הספר על אהבה והתבגרות יפה ומדוייקת לדעתי ואני מתה עליו

כי הוא כתוב בצורה כל כך טובה שאני לא חושבת שאי פעם נוצר ספר שיכול להשתוות אליו

עלי זה הקרבל אני פשוט כל כך אוהבת את הצורה שבה הוא כתוב שרגשות מתוארים כצבעים ובכללי זה הרגיש לי ספר שממש איתגר לי את הדמיון
וגם נפץ אותי שאני לא יכולה להסביר בידוק מה אבל הוא גם לי לבכות ואני לא בוכה מספרים אז אם נכנסתי לזה כל כך עמוק זה כנראה ספר מטורף

גיסטריום
העלילה היא לא מדהימה אבל הכתיבה של הדמות הראשית ומה שהיא חווה מדהימה בעיניי
וזה מצחיק
אני מסוגלת לקרוא את הסדרה כמה פעמים שמשעמם לי וזה כיף לקרוא אותה מחדש

משחקי הרעב, לא משנה כמה פעמים אני קוראת אותו (וקראתי המון.), תמיד הוא שואב אותי מחדש ואני חווה מחדש את כל הרגשות

לכבוש את 13

שואל השאלה:
תודה על כל התשובות המקסימות!
ומאחר שאספתי כאן חלק מתולעי הספרים בסטיפס, אשמח לעזרה קצת מוזרה.
כשהייתי קטנה (גילאי יסודי, אבל הספר חד משמעית לא לילדים, אל תתנו לגיל להטעות אתכם) קראתי ספר, הספר מדבר על אומן צעיר שסובל מאלכוהליזם והוריו שולחים אותו לחיות עם הדודים שלו (נדמה לי?). לאחר שהדודים מוצאים אלכוהול אצלו בחדר הם שולחים אותו למוסד החלמה לאומנים. הוא פוגש המון דמויות מעניינות במוסד, כולל אישה בשם "אווה". הוא ישר נדלק על אווה בגלל האף הגדול שלה. עוד המון עלילה קורת ואז הוא ואווה מקיימים יחסים, הוא מדביק את אווה במחלת מין מסוימת בטעות ולאחר מכן הוא בוכה ומתנצל בפניה כי הוא באמת לא התכוון.
אני לא ממש זוכרת את המשך הסיפור או שם את השם של הספר (ושמה של הדמות הראשית כי שניתן לשים לב)
אבל אני זוכרת שממש אהבתי אותו בגלל הדרך כתיבה המאוד מיוחדת, הדעות הקצת משונות והאירועים המשונים שהיו שם.
ממש אשמח לעזרה למצוא את שם הספר!
(תודה אם קראתם עד כאן)

כן. גמרא כי יש שם את כל החוכמה האלוקית . וזה הדבר שבשבילו באנו לעולם

כי זה הספר הכי מעניין שקראתי

מישהו לרוץ איתו נשאר איתי הרבה יותר מספרים אחרים
כי זה פשוט היה כתוב כלכך יפה ועשה לי חיבור מאוד עמוק עם הדמויות
אבל יש עוד מלא ספרים שאני אוהבת

זה לא ספר זאת סדרה אבל גנזך אורות הסער של ברנדון סנדרסון
הסדרה כוללת את הספרים:
דרך המלכים
רסיסים של אור
בעל השבועה
קצב המלחמה
wind and truth (עוד לא תורגם)

זאת פשוט סדרה כל כך טובה,
אני קוראת ספרים ובכמויות מכל הזאנרים מאז שאני זוכרת את עצמי, והרמת כתיבה של הסדרה הזאת הכי טובה שקראתי. מעבר לזה, כשקוראים את הסדרה רואים עד כמה הכותב שלה הוא בן אדם חכם.
לדמויות יש עומק עד כדי כך שאתה מרגיש כאילו הם ממש אנשים אמיתיים, העולם בנוי בצורה כל כך טובה ואפשר פשוט להישאב אליו, עד לרמת החוקי טבע שונים, סלנג שונה שמותאם לאותו העולם ועוד. העלילה כתובה בצורה כל כך טובה ומורכבת שאתה פשוט יודע שהושקעה הרבה מחשבה מאחוריה.
הסדרה היא סדרת פנטזיה אבל היא חד משמעית נוגעת גם לחיים האמיתיים, אפשר ללמוד שם כל כך הרבה מוסרי השכל ותובנות שזה מדהים. הדמויות עוברות תהליכים ומתפתחות ואתה מתפתח ביחד איתם. אני גם לא מגזימה אם אגיד שהסדרה הזאת הזה נתנה לי נקודת מבט חדשה על דברים מסויימים, נתנה לי השראה ועודדה אותי להיות גרסה טובה יותר של עצמי, עד כדי כך היא השפיעה עליי.

חפרתי ברמות אבל זה אפילו לא קצת מכמה שאני מסוגלת לדבר על הסדרה הזאת ובכללי על הספרים של אותו סופר, ואם למישהו יש שאלות או שרוצה לדבר עליה גם אתם חד משמעית מוזמנים אליי לפרטי

אני ממש אוהבת את הספר הגלגול של פרנץ קפקה כי הוא הצליח לבטא בצורה הכי חדה את התחושה הזאת של להיות זר בעולם שלך.
היכולת להרגיש פתאום לא שייכת אפילו בתוך המשפחה שאמורה להיות הדבר הכי קרוב אלייך..