ניתן ליצור מוסר אובייקטיבי או שמא אנחנו תמיד נהיה תלוים במוסר סובייקטיבי

כן ולא

שואל השאלה:
למה כן למה לא אני תוהה

תנסה לתהות חזק יותר

שואל השאלה:
לא אהבתי את הטרול 4 במדד

האם המדד אובייקטיבי או שמא סובייקטיבי

מוסר אובייקטיבי הוא מסכה לכוח
זה אחד השקרים הגדולים ביותר שהאנושות סיפרה לעצמה מדובר באמצעי דיכוי הרסני
החיים מלאים ביצרים, בכאב, עונג, וכוח
הם דינמיים ומורכבים
מוסר אובייקטיבי רוצה להפוך אותם לנשלטים, חוקיים
מוסר שמבוסס על אמת אחת הוא מוסר שמדכא את החיים במקום לשרת אותם

שואל השאלה:
סובייקטיבי, אולי אחרים דווקא יאהבו

תגיד לי לאיזה אדם או אצל תרבות מנותקת זה מוסרי לגנוב או לרצוח

שואל השאלה:
זה תלוי למה לרצוח? להרוג במלחמה לא נחשב רצח? לגנוב מהאויב נחשב גניבה זה תלוי קונטקסט

מוסר סובייקטיבי זו זוהמה ניהיליסטית.

לא שמעת אף פעם על ההצדקה של הלגנוב מהעשיר או לרצוח תרוצח

שואל השאלה:
לא מסכים איתך אריסטו, וזה גם לא נכון רוב העולם מתפקד בעזרת מוסר סובייקטיבי, ולא מתוך ניהליזם

תנמק?

שואל השאלה:
לנמק מה

רוב העולם מתנהל מול מוסר אובייקטיבי
דת ממשלה חינוך וכו

תשאלה שלך

אה סובייקטיבי סליחה

שואל השאלה:
האם ניתן ליצור מוסר אובייקטיבי שעליו רוב גדול יהיה מוכן להסכים עליו

סובייקטיבי לא קיים

התבלבלתי בין שניהם

מוסר אובייקטיבי כבר קיים והוא מתהלך פה מאות שנה תחת דת מוסר וממשלה

לגנוב ללא צורך או לרצוח אדם חף מפשע לגמרי. נו תגיד לי על פי איזה מוסר סובייקטיבי זה מותר.

אבל זה לא ללא צורך
הצורך זה איפה שהסובייקטיביות נכנסת

שואל השאלה:
מה זה לגנוב ללא צורך זה רק מוסיף פרשנות סובייקטיבית נוספת.
וגם רצח ללא צורך, אם רצחתי מישהו בגלל שעשה לי משהו זה מוסרי? יש כאן המון רבדים סוביקטיבים של מה מתיר לאדם לפגוע באדם אחר אבל בכל מקום או תקוםה זה די סוביקטיבי

שואל השאלה:
נגיד בתקופות שונות היה רצוי ומומלץ להרוג כופרים האם זה להרוג לפי צורך אמיתי?

לגנוב מהעשיר זה מוסרי נניח למען חירות
לדוגמה
אישה חיה במדינה דיקטטורית, שבה מיליוני אזרחים מתים מרעב.
המיליארדרים חיים בארמונות עם עודף משוגע של מזון ונכסים.
היא פורצת למחסני המזון של הממשלה הגונבת,
ומפיצה אוכל לאלפי ילדים גוועים

ורצח הרוצח יכול להיות מוסרי במקרה שכזה לדוגמה
אדם רואה במו עיניו רוצח אכזרי רוצח את משפחתו.
המערכת מושחתת הרוצח שוחרר מיד.
האדם עוקב אחריו, מתעמת איתו, והורג אותו.
אבל לא בדם קר אלא מתוך החלטה עמוקה

שואל השאלה:
או להרוג אנשים שמתנגדים למשטר דיקטטורי זה להרוג לפי צורך? מה אתה מגדיר כצורך

פסיכופתים הורגים לשם ההנאה זה גם צורך למרות שרוב האנשים יסכימו שמדובר בצורך לא מוסרי ככה ששוב הנקודה שלך לא ברורה

זו פעולה של עוצמה לא נקמה
מהחשש שהרוצח ירצח שוב

אתה סתם מעוות את המילה 'צורך'. אין קשר בין 'צורך' לבין כופרים, ואני בכלל דיברתי על גניבה. מה שהתכוונתי זה שיש גנבים שגונבים כי הם צריכים אוכל. אבל אם אדם לא צריך כלום נגיד יש לו פרנסה יציבה, על פי איזה מוסר זה מוצדק שיגנוב?

והשאלה השנייה היא מתי זה מוסרי לרצוח אדם חף מפשע לחלוטין. לדוגמא את השכן שלך שלא עשה לאף אחד כלום.

תפסיק להתחמק.

לא לכל אירוע יש הצדקה מוסרית
זו סתם פעולה ריקה
מעין פוזה של חירות
זה כבר לא פטור מוסרי, אלא נטל קיומי כמעט בלתי אפשרי

שואל השאלה:
אין כאן התחמקות, זה מאוד רלוונטי לדעת איך מגדירים צורך, ואם אותו אדם שהרג עשה את זה על פי המוסר שלו סימן שמבחינתו זה סוביקטיבית מוסרית

לא. אם הוא הורג מישהו אחר מסיבה מסוימת, אז על פי אותו היגיון שלו עצמו זה יהיה מוסרי להרוג גם אותו מאותה סיבה.
לכן יש ממש מעט סיבות למה זה מוסרי להרוג, כי יש ממש מעט סיבות למה אתה תהיה מוכן למות.

בכל מקרה, דיון חסר טעם זה מרגיש כמו לדבר לקיר. אם אתה רוצה להאמין במוסר סובייקטיבי, תאמין בזה רק אל תתנהג לפי זה.

שואל השאלה:
קודם כל למה האיש קש אף אחד לא אמר שאני לא מאמץ מוסר סובייקטיבי שיחסית מותאם לחברה

הוא הורג בלי סיבה אמיתית, ולא רואה בזה כל דבר פסול לכן סוביקטיבית מבחינתו אין כל חוסר מוסר במעשיו

אתה לא מגדיר נכון אובייקטיביות.

שואל השאלה:
יתכן

אז תגדיר

אין לי כוח, זה ארוך.
מחר אני אעשה את זה.
הלכתי לישון.

כל מוסר אבסולוטי מבוסס על החלטה סובייקטיבית לציית לו, אחרי שתסביר למה עקרון מסוים הוא מועיל לאנושות, הוא הוגן לפי עקרון מסוים, או שהוא מצווה מx עדיין יהיה החלטה סובייקטיבית שזה דבר שמחייב, אז זה סוג של סובייקטיבי, מה שכן יתכן שיש מערכת קוהרנטית שיכולה להתאים ב90% למוסר הסובייקטיבי של אנשים שונים ברגע שמנטרלים מוסכמות חברתיות ואמונת טפלות ולוקחים מכנה משותף, אבל ההחלטה שזה מחייב היא תמיד תהיה סובייקטיבית.

אין כזה דבר מוסר אובייקטיבי, אף פעם לא היה.
מוסר מוגדר כמה שראוי ונכון לעשות. מה ראוי ומה נכון זו שאלה שהתשובה אליה תלויה בדברים שאינם המציאות עצמה.
אני עושה מהלך כזה.
אפשר להגדיר "אובייקטיבי" כ-"משהו שנגזר מהמציאות".
זאת אומרת, רק אם משהו נכון מציאותית אז הוא אובייקטיבי.
חשוב להבין את זה.
גם אם כל בני האדם יסכימו במאה אחוז ובאמת יאמינו בכך שכדור הארץ הוא שטוח, זה לא ישנה את המציאות שבה כדור הארץ עגול.
אובייקטיבי זה רק משהו שהוא עובדתית נכון במציאות.
מוסר לא עונה על ההגדרה הזו. אפילו לא קרוב לכך. מוסר הוא תלוי חברה, וגם אם כל בני האדם יסכימו על חוקי מוסר (לדוגמה, רצח זה רע), שום דבר במציאות לא ישתנה. כשמישהו רוצח מישהו אחר, המציאות פשוט אדישה לזה. המציאות עצמה לא נותנת לנו וגם לא רומזת על שום חוק מוסרי. זו המצאה אנושית לגמרי.
מאמינים באלוהים אוהבים לומר שהמוסר האלוהי הוא האובייקטיבי כי אלוהים יצר את העולם (סיבה שלא תופסת בכלל לדעתי), כי הוא כל יכול (סיבה שגם לא תופסת לדעתי), וגם בגלל כמה סיבות אחרות.
אולם טרם שמעתי על סיבה שמסבירה למה המוסר האלוהי הוא האובייקטיבי/האבסולוטי.
במילים אחרות, לשיטתי גם המוסר האלוהי סובייקטיבי (סובייקטיבי כמובן לפי דעתו של אלוהים. וכן; יש לו דעה. הדת מתארת אותו כישות בעלת מחשבה, בחירה חופשית ואפילו אהדה ותיעוב כלפי דברים מסוימים, דוגמת תיעוב משכב זכר).

^האם זאת עובדה אובייקטיבית שדגים שוחים בים?
האם העובדה שדגים צריכים מים כדי לחיות תלויה באיזשהו סובייקט מסוים?

אם כן, אשמח לדעת איזה סובייקט זה. (אולי אלוהים, לפי תיאולוגיה. אבל בוא נעזוב את אלוהים בצד כי זה מרדד את השיח)

אם לא, אז כיצד אפשר לומר שצרכי האדם לחיים (כנמשל למים של הדג) הם אינם נגזרים מן המציאות?
ואם לאדם יש צרכים מסוימים (כמו ביטחון וחברה), אז איך אפשר לומר שמוסר שמשרת את הצרכים האלו (שיש לכולם ללא תלות בסובייקט כלשהו) איננו נגזר מן המציאות האובייקטיבית?

^זו עובדה אובייקטיבית לחלוטין שדגים שוחים בים וזו עובדה אובייקטיבית שלכל אורגניזם יש צרכים משלו.
אתה מפספס את הנקודה.
מה שאינו עובדה אובייקטיבית זו הטענה שמה שמוסרי זה לדאוג לצרכים של כולם.
המציאות מעולם לא אמרה דבר כזה.
הטבע אדיש לגמרי לרצונות שלנו.
גם אם כולם יסכימו על מוסר מסוים בגלל שכולם באמת ובתמים צריכים אותו וחושבים שהוא נכון, זה לא באמת אומר שזה מה שמוסרי. זה סובייקטיבי כלפי החלטתם של בני האדם שתלויה בדעה שלהם.
כאילו, ברור מאליו שכל טענה מוסרית מסתמכת על דברים אובייקטיביים. לדוגמה, טבעוני יטען שלאכול בשר זה לא הכי מוסגי כי תעשיית הבשר עברה כל גבול ורוצחת כמה עשרות מיליארדי חיות בשנה אחרי התעללות נרחבת.
זו עובדה לכל דבר ועניין שתעשיית הבשר עושה את זה.
זו לא עובדה שהמציאות אומרת באופן כזה או אחר שלא מוסרי להתעלל בחיות או לנצל אותן לצרכים שלנו. זו כבר דעה שלו.
בדיוק כמו שהטענה שמוסר שמשרת את הצרכים שלנו הוא האובייקטיבי היא דעה שלנו. הוא לא אובייקטיבי. יש גם אנשים עם צורך לרצוח אחרים. המציאות מעולם לא אמרה, בדרך כזו או אחרת, שזה הדבר הראוי לעשות.
כל העסק הזה של מה מוסרי ומה לא הוא סובייקטיבי במהותו וחסר כל עוגן אובייקטיבי - למרות שכל הטענות המוסריות נשענות על עובדות אובייקטיביות.
זאת אומרת, הצעד של "במציאות קורה כך וכך", הוא ללא ספק אובייקטיבי, אבל הצעד של "ולכן זה מה שמוסרי/לא מוסרי", תמיד תמיד סובייקטיבי.
אפשר למצוא מוסר שייטיב עם בני האדם ועם החיות בצורה היעילה ביותר, אבל מי אמר שטוב זה מה שמוסרי? מי אמר שזה מה שראוי לעשות? אך ורק הדעה שלנו, כסובייקטים שרוצים בטובת עצמנו.

^מוסר אובייקטיבי זה מוסר אשר נגזר מן המציאות בלבד.
האמת איבדתי אותך אחרי המשפט השלישי. זה ברור שאלטרואיזם איננו אמת מידה למוסר, אם כבר ההפך.

עם זאת, מוסר המבוסס על אקסיומת החיים כמו הזכות לחיים והנגזרות שלה (חופש, ביטחון, רכוש) הוא בעיני מוסר שהוא אובייקטיבי.

שואל השאלה:
בגלל שזה מבוסס על אקסיומות לא מדובר במוסר אובייקטיבי האקסיומות הן תוצר של החברה ולא חוק פיזקלי שיתקיים בלעדי החברה

^האם בלעדי החברה דגים ימשיכו לשחות בים?
האם קופים יקפצו ביער?
האם בני אדם?


אתם שוב ושוב מניחים את ראשוניות התודעה. כאילו המציאות תלויה בתודעה שתתפוס אותה אחרת איננה קיימת כשלעצמה. זה בכלל טיעון שפילוסופים תיאולוגים אהבו מאד לטעון כי אז הם היו יכולים לומר שאלוהים הוא זה שתופס את המציאות וזאת הסיבה שהיא מתקיימת גם כשהאדם לא תופס אותה.

שואל השאלה:
בלעדי החברה דגים ימשיכו לשחות בים
ללא תודעה אין מוסר אני חושב שהסברת מעולה לעצמך כרגע למה מוסר הוא תלוי סובייקט

אתה מבין שהחברה מתקיימת בגלל חוק פיזקלי בדומה לדגים ולקופים?

שואל השאלה:
מה? אני יודע דבר אחד מוסר הוא לא חוק פיזקלי מחייב שמתקיים גם בלעדי החברה האנושית

^^^^^
יש כאן אי הבנה.
על מה הוויכוח? מה הכוונה במוסר אובייקטיבי?
אני מתכוון למוסר שהוא המוסר הנכון באופן אובייקטיבי ועובדתי. זאת אומרת, אם כולם יפעלו במוסר הפוך לאותו מוסר אובייקטיבי, כולם עובדתית יהיו אנשים לא-מוסריים.
מה שכתבתי למעלה חשוב להבנה. כל טענה מוסרית נשענת על מציאות אובייקטיבית (לדוגמה, זה אובייקטיבית נכון שתעשיית הבשר הורגת חיות), אבל מה שלא אובייקטיבי זה הטענה שזה טוב/רע ולכן מוסרי/לא מוסרי.
זו כבר דעה אישית לחלוטין.
הצעד של "במציאות קורה כך וכך", הוא ללא ספק אובייקטיבי, אבל הצעד של "ולכן זה מה שמוסרי/לא מוסרי", תמיד תמיד סובייקטיבי.
המציאות פשוט לא אומרת לנו מה נכון ומה לא נכון לעשות. ברור שאובייקטיבית יש לנו צרכים מסוימים. אבל ההנחה שיש למלא את אותם צרכים (ושזה הדבר המוסרי) היא סובייקטיבית ותלויה ברצון ובדעה שלנו.
זה לא המוסר האבסולוטי והראוי בהכרח.

אם אתה לוקח עקרונות מוסריים מאוד בסיסיים כאקסיומה אתה יכול לבנות עליהם לוגית מוסר, אבל הוא יהיה תלוי לוגית באקסיומות שלקחת, אתה יכול להסביר אובייקטיבית אולי למה האקסיומות האלו הם הדרך הכי מתאימה למערכת קוהרנטיות של רגשות אנושיים שונים כולל חמלה, ואולי אפילו למה חלקם מולדים ברמה חלקית, או להסביר למה הם חיוניים לחברה, אבל ההחלטה שזה דבר מחייב היא סובייקטיבית .

^בדיוק. ההנחה שהדברים המוסריים הם מה שטוב לבני אדם זו אקסיומה. מי שקבע אותה הוא סובייקט שרצה שיהיה לו טוב. המציאות מעולם לא אמרה ולעולם לא תגיד שמה שמוסרי זה לעשות מה שטוב לנו - כולל הימנעות מרצח, עזרה לאחרים וכן הלאה. אלו אקסיומות מומצאות וסובייקטיביות.
מוסר זה דבר *רעיוני*. הוא לא קיים במציאות כמו חוקי הפיזיקה.

תלוי איך אתה מגדיר מוסר אובייקטיבי