למה תמיד האנשים עם הלב הכי טוב מקבלים את היחס הכי גרוע ?

כי קל לנצל

כי כשמזהים חולשה אפשר לנצל אותה.
אפשר להיות עם לב טוב ולדעת להציב גבולות, זה לא סותר ואפילו להיפך.
אם לא תציב גבולות יחלישו אותך ולא תישאר לך מספיק אנרגיה כדי להמשיך לעשות טוב

כי קל להכניס סכין ללב לסובב ולהשאיר שם

כי האנשים האלה מרגישים שמגיע להם לא לקבל את מה שמגיע להם, והם מסתכלים על עצמם כלא ראויים והם מושכים אל עצמם ללא מודע רק אנשים מנצלים סביבם. אם אתה אדם טוב אתה אמור לדעת שאתה ראוי כמו כל אדם ליחס טוב ואם מישהו בא ומנסה להוריד אותך אתה אמור לשים לו גבול מהר בצורה מאוד נוקשה ואז תראה שאתה מצליח למשוך גם אנשים טובים לחייך

כי אנשים טובי לב לא מציבים גבולות, סולחים מהר מדי, ותמיד מנסים להבין את הצד השני גם אם לא מגיע שיבינו או יסלחו לצד השני. וכשאתה לא דורש שיתייחסו אליך כמו שמגיע לך, אנשים מתרגלים שלא צריך.

שאלה טובה, העולם הזה לא מעריך פשוט חרא של עולם

^^ זה לא קשור ללא יודעים להציב גבולות הם פשוט יותר מבינים מקשיבים ומכילים ויודעים לסלוח בקלות

כי אנשים הם חרא ולא מבינים שלהיות בנאדם טוב זה גם לחשוב על אירים, ולא רק על עצמך.
והייתי אומרת שאם אנשים היו קצת יותר נחמדים ואכפתיים ועם עין לסביבה אני הייתי עכשיו במקום אחר לגמרי.

כי קל לנצל אותם

^בהחלט

שואל השאלה:
אז מה אני אמור לעשות להיות חרא כמוהם ? כי אני ממש מאוכזב מעצמי ואני שם לב שאני לאחרונה מקלל ודברים כאלה כדי להראות יותר שייך לומרות שזה ממש לא אני

להיות עם לב טוב ועם גבולות

כנל, פשוט לעמוד יותר בשבילך, ולא לנסות לחכות אחרים.
תנסה להידחף, ואם לא אז לא כנראה.
אבל מי אני שאתן לך עצות, אני בתחתית של התחתית של התחתית של התחתית.

לחקות