איך אתם מסתכלים על אנשים יהירים?

מאכיל את האגו ואת היכולות שלהם אפילו יותר(בהנחה שהיהירות שלהם לפחות טיפה מוצדקת)

עדיף גם לא להסתכל
אני בעצמי מתנשאת אבל לי לפחות יש גבולות

אני חושבת שזה תלוי מאוד באיזה אנשים יהירים
במידה והם חכמים ויפים לא אכפת לי
במידה והם לא חכמים או לא יפים אני צוחקת עליהם

אני פשוט מסתכל עלינם ומתרברב לעצמי: חה חה אני יותר טוב מהם. אני הכי טוב.

כולנו נוטים להיות יהירים לפעמים
אבל אם זה ממש דפוס אצל בן אדם אני דיי מרחמת עליו, כי בן אדם שמנסה להוכיח כל הזמן את הערך שלו- זה בן אדם שלא בטוח בעצמו

ביהירות בחזרה

שואל השאלה:
אז שמתי לב שהייתי כזאת
ופתאום ראיתי אנשים כאלה
אני כבר לא כזאת
כאילו אני ממש נזהרת בלהפגין את הידע שלי כשלא מבקשים

להפגין ידע זו לא יהירות בעייני
כי את יכולה להעביר את הידע הזה בצורה נעימה
אם את מעבירה את זה בצורה מזלזלת וכזו שתוכיח שרק את יודעת מה נכון ורק את צודקת- זו יהירות

בזלזול
כי גם האדם המוצלח ביותר לא צריך להיות יהיר

מלמעלה

לא זורם איתם. אדיש איתם.
נותן להם לדבר שיעשו מה שיעשו ולא אכפת חי.
והם קולטים את זה, ומתעצבנים מבפנים. וחמרות זאת ממשיכים לדבר.
ו....בעצם אני גורם להם לסבול ככה