יש כאן אנשים שחוו חרם "שקט" ויכולים להסביר איך זה התבטא?

מצטרף לשאלה מה זה בכלל?

פשוט לא דיברו איתי..?
ריכלו עליי מאחורי הגב וכזה
בקטנה

מה ההגדרה לחרם שקט?

לא יודע אם זאת ההגדרה של חרם שקט אבל כן קרה לי שדיברו איתי והיו איתי הכל סבבה אבל בתכלס מאחורי הגב היו קובעים להיפגש בלעדיי, פותחים קבוצות בלעדיי וכל זה

וואי החזרת אותי ליסודי שלכל הילדים בכיתה תמיד חגגו יומולדת וכל אחד הביא איזה ממתק או שתיה מתוקה ואני זוכרת שתמיד הכריחו אותי להביא עוגה יקרה. עד שפעם אחת סירבתי וכשהגיע היומולדת שלי אף אחד לא חגג...
לא אמרו במפורש בוא לא נחגוג לה אבל זה היה מורגש כאילו ממש לכולם עשו מסיבונת קטנה ולי כלום

באסוש

לא בטוחה שזה מה שאת מתכוונת אבל איתי פשוט בנות לא דיברו בבית הספר, היו צוחקות עליי מאחורי הגב (וגם מולי לפעמים חח)
לא היו מזמינים למסיבות וכשכן הייתי בעיקר בצד כי אף אחת לא הייתה מבלה איתי
כשהייתי צריכה להשלים שיעורים אף אחת לא הייתה מביאה לי להעתיק
דברים כאלה

ביסודי כיתה שלימה עשתה את זה עלי, לא התיחחסו אלי בכלל וכשהתייחסו אלי זה לא היה יחס חיובי, חיפשו לרדת עלי ולהשפיל אותי.
וגם הבנות שלא היו ממש שותפות פשוט עמדו מהצד ולא עשו כלום שזה הכי עצוב.
אבל לא שופטת הן היו קטנות ואולי באמת הייתי מוזרה מי יודע..

ואני לא יודעת אם עכשיו זה נקרא אבל מתחילת שנה אני בבית ספר חדש ואף אחת לא דיברה איתי מילה בערך.

ההרגשה שאני אוייר זה אחד הכואבים.

הרגשה שאת אוויר ולא קיימת, מרכלים עלייך מאחורי הגב מסתלבטים מעצבים בכוונה, שמשהו בך שונה ומוזר ולמה זה קורה לי הכל אפור כולם מסביב מחייכים ונהנים מהחיים כשאת מרוסקת מבפנים חוסר רצון לאכול לתפקד ולקום בבוקר ומתבטא בעוד צורות כמובן

אני רוצה לספר אבל קשה לי ממש