איך למצוא את האומץ לספר לפסיכולוגית שלי מה באמת קורה איתי?

אם אני לא טועה יש חיסיון מטפל מטופל, כל עוד זה לא משהו פלילי או פגיעה עצמית אסור לה להעביר את זה

מבאס קצת אבל אם את הולכת אליה את צריכה לשתף והיא כנראה תסביר להורים שלך וזה

את יכולה להגיד לה לא להגיד


ומה השאלה פה?
איזה אלטרנטיבה יש?
לסבול בשקט לאבד שפיות ולהיות אובדנית

ההורים שלך לא יגידו שאת מחפשת צומת לב, אם לא תשתפי את הפסיכולוגית במה שבאמת קורה איתך את לא תקבלי את העזרה שאת צריכה

אסור לה לשתף את ההורים ללא הסכמתך, מה שנאמר בחדר לא יוצא ממנו

תנסי להתחיל איתה שיחה רגילה ומשם אתן תתקרבו יותר ויהיה לך הרבה יותר בנוח לשתף אותה

א אם זה לא משהו שמסכן אותך אסור לה לספר להורים שום דבר שאת אומרת
ב פסיכולוגית לא יכולה לאבחן היא יכולה להמליץ לשלוח לאבחון ולא יותר מזה כי זה לא ההתמחות והמקצוע שלה
ג גם אם זה משהו קשה והיא תצטרך לדבר אם ההורים שלך בסופו של דבר הם יכולים לעזור והפסיגולוגית שם כדי שתספרי לה דברים וכדי שהיא תנסה לעזור לך
ממליצה לנסות לדבר איתה אני חושבת זה יכול לעזור לך

שואל השאלה:
יש פסיכולוגים עם סמכות לאיבחון, לא רובם אבל יש בכל מקרה תודה רבה לכם !

למגיבים פה- א. פסיכולוגים קליניים כן יכולים לאבחן. ב. חיסיון מטופל בנוגע לקטינים הוא לא רק "מה שמסכן אותך או אחרים" ולהורים יש זכות חוקית לדעת מה האבחנה שתקבל. בדיוק כמו שקטין לא יכול ללכת לרופא עור ולקבל אבחנה שם ללא ידיעת הורים. הם זכאים לדעת את עיקרי הטיפול גם מעבר לאבחנה.

לשאלתך, היא עשויה להסביר להם שזה לא בשביל תשומת לב. את יכולה לפתוח מולה את החשש הזה שיש לך לגבי התגובה שלהם. יתכן שאם תגבה אותך הם יקחו את זה יותר ברצינות.

היי לך
תודה על השיתוף והכנות.
התשובה לשאלה שלך נמצאת בשאלה.
כל המהות של הפסיכולוגית היא לספר לה כל מה שעובר עלייך, אחרת אין טעם ללכת ולשלם הרבה כסף. אם לא תספרי לה הכל, היא לא תוכל לעזור לך ואז מה הטעם ללכת אליה? אין לך בכל מה לפחד. פסיכולוגית לא מאבחנת אלא מסייעת. פסיכיאטרית יותר מאבחנת. לסיכום, אין לך מה לדאוג, ספרי לה הכל כי זה אך ורק לטובתך. בהצלחה יקירה.

אבל פסיכולוגית כן מאבחנת, אבירי הרשת... ^

יקירה
שומעת במילים שלך שעולה אולי התלבטות אם לספר משהו אישי על עצמך וחשש שזה עלול להתגלות לאנשים הקרובים אליך. שומעת גם את הדאגה שיתכן ועולה מההשפעה שתהיה לאבחון, לא ברור מאליו שמצאת את הכוחות להתייעץ כאן.
מתארת לעצמי כמה עומס זה עשוי ליצור לשמור את הדברים לעצמך, איזו מעמסה זו על ליבך.
עולה מדברייך שאת נעזרת בפסיכולוגית וחוששת לחשוף בפניה חלק מהמחשבות שלך, פעמים רבות שיתוף בחששות עוזר לנו להתגבר על התחושות ולעיתים דברים שנראים לנו חריגים עשויים לקבל נקודת מבט אחרת, יכול להיות שניתן להעלות אפשרויות אחרות שלא נראו עד עכשיו.
אם יש רגעים שבהם הצורך הוא דווקא בשיחה עם מי שאינו מעורה בחייך, אם תרגישי בכל זמן שהוא שהצורך שלך הוא דווקא במרחב אנונימי, את מוזמנת לפנות אלינו בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) לצ'אט אישי, לשתף מה וכמה שתבחרי עם מתנדב.ת שיעניקו לך אוזן קשבת ותמיכה.
מצרפת לך קישור לצ'אט של העמותה ולמספר הוואטסאפ שלנו: 055-9571399
שלך מתנדבת סה"ר