תשובה אחת
תקשיב, מייקל גורדן זה לא רק אגדה הוא הסטנדרט שאליו כל שחקן אחר נמדד. למה? כי הוא שינה את המשחק. הוא היה 6 מ-6 בגמרים אפס הפסדים. כל פעם שהוא הגיע לגמר, הוא סיים עם טבעת. לברון? 4 מ-10. זה עדיין מרשים, אבל לא מושלם כמו מייקל.
ועוד משהו מייקל שיחק בעידן שבו ההגנות היו הרבה יותר אכזריות. כל פעם שהוא חדר לסל, קיבל מכות פיזיות קשות. זה לא הכדורסל הנקי של היום. ועדיין הוא היה בלתי ניתן לעצירה, גם התקפית וגם הגנתית (שחקן ההגנה של השנה!). קלאץ פסיכי, מתחרה מטורף.
וגם מייקל לא עבר מקבוצה לקבוצה כדי לבנות סופר-טים. הוא נשאר עם הבולס, עבד קשה עם הסגל שהיה לו, ובנה שושלת. לא ביקש עזרה הוא היה העזרה.
והכריזמה, האישיות, הקילר אינסטינקט? מייקל היה מכונה תחרותית. כשאתה רואה אותו אתה יודע שאתה רואה אייקון. מישהו שהיה פשוט מעל המשחק.
לברון אמנם שחקן ענק, עם יכולות פיזיות ויכולות משחק מרשימות, אבל מבחינת מוניטין, הישגים, ושליטה מוחלטת בזמן הכי קריטי מייקל הוא ה-mvp של כל הזמנים.
ועוד משהו מייקל שיחק בעידן שבו ההגנות היו הרבה יותר אכזריות. כל פעם שהוא חדר לסל, קיבל מכות פיזיות קשות. זה לא הכדורסל הנקי של היום. ועדיין הוא היה בלתי ניתן לעצירה, גם התקפית וגם הגנתית (שחקן ההגנה של השנה!). קלאץ פסיכי, מתחרה מטורף.
וגם מייקל לא עבר מקבוצה לקבוצה כדי לבנות סופר-טים. הוא נשאר עם הבולס, עבד קשה עם הסגל שהיה לו, ובנה שושלת. לא ביקש עזרה הוא היה העזרה.
והכריזמה, האישיות, הקילר אינסטינקט? מייקל היה מכונה תחרותית. כשאתה רואה אותו אתה יודע שאתה רואה אייקון. מישהו שהיה פשוט מעל המשחק.
לברון אמנם שחקן ענק, עם יכולות פיזיות ויכולות משחק מרשימות, אבל מבחינת מוניטין, הישגים, ושליטה מוחלטת בזמן הכי קריטי מייקל הוא ה-mvp של כל הזמנים.
באותו הנושא: