שאלה למאמינים שבינינו

אנחנו לא יכולים באמת לדעת
בגלל זה קוראים לזה אמונה

שואל השאלה:
אז למה את מאמינה דווקא באלוהים כזה או אחר? על פי מה?

היהדות היא דת קדומה
עליה מתבססת הנצרות והאיסלם גם כן
זה דורות שהעבירו לצאצאים שלהם מאב לבן ורשום בתנך על מעמד הר סיני שזה היה נס גלוי ולא נס שקרה לאדם יחיד (ישו/מוחמד לצורך הדוגמא) כך שלא מתבססים על אדם שהחליט שהתנבאו אליו.
ושמעי, גם אם זה לא האלוקים בסופו של דבר, אני בטוחה שמי שאחראי שם למעלה מבין ויודע שהכוונות שלך טובות ולא באמת יכלת לדעת מה הדרך הנכונה. בסופו של דבר עשית משהו כי חשבת שזו הדרך. אני קצת סותרת במילים שלי את האיסור החמור של עבודה זרה, אבל זה הדבר הכי קרוב שאני יכולה למצוא להגיון
(יכול להיות שהאיסור של ע"ז מתבסס בעיקר על עיקרון של כפירה מכוונת, ולא באמת האמנה אמיתית באל אחר, ויכול להיות שזה מתבסס על זה שזה עלול לגרום לעוד אנשים לעבור דת)
אני לא רבנית כמובן חחח זו רק דעתי

אני מאמינה על פי התחושות וההיגיון שלי מה שמרגיש לי ונראה לי הכי נכון
כמו אינטואיציה/תחושבת בטן כזאת אבל לא בדיוק זה פשוט הרגשה שזה מה שנכון לי וזה מה שאני צריכה להאמין בו
אני בטוהצ שאחרים לא יסכימו אם זה אבל זה למה אני מאמינה במה שאני מאמינה

זה פשוט אמונה זה לא משהו שצריך להיות בו הוכחות

רק הוא הוכיח את עצמו בנוכחות של עם שלם, לא אף אחד אחר.

מעבר לאימות בסיס היהדות באמצעות ההבנה של הטענות שמוצגות בתורה והאופן שבו הן מאושרות מרציפות המסורת שמחייבת את ההתרחשות של קבלת הסמכות האלוקית כמקור המצווה, יש את מערכת היחסים הדינמית בין האדם לא-ל כשהוא לומד את רצונו מהתורה ומתקדם בקירבה ההדדית לבורא באופן שמאמת לכל הפחות אישית את הידיעה במציאותו והשגחתו המתמדת והמיידית

הנה הוכחות לוגיות שרק השם יכל לכתוב את התורה ולא בשר ודם, שהיא ניתנה במעמד הר סיני
ושהיהדות היא היחידה שנכונה