אבא שלי אומר שעדיף שישנאו אותך מאשר שלא יכירו בך ,מסכימים?

תלוי

לא

לא

לאא

ברור שלא

ברור שכן!! עדיף שיפגינו כלפיך איזשהו רגש אפילו אם זה שנאה מאשר שיתעלמו ממך ויתייחסו אליך כאל אויר!!

זה משפט שמתאים בעיקר לעולם הבידור, כעס ושנאה זה מכונת מזומנים

זה מאוד תלוי באיזה סיטואציות

לא כל כך

עדיף שאנשים לא יסכימו איתך מאשר שיתעלמו ממך

^שנאה זה חוסר הסכמה?

שמע, כשאדם שונא אותך זה סימן שהוא יכול גם לאהוב אותך.

כשאדם אדיש כלפיך ומתעלם ממך אין שום סיכוי שהוא יאהב אותך אח"כ

שנאה היא לא תמיד סימן לאהבה פוטנציאלית - לפעמים היא פשוט שנאה. היטלר... ואדישות? זה תלוי בהקשר, לא תמיד זה נצחי או חסר סיכוי לשינוי

אני מדבר על הכלל. לא על מקרים מסויימים

אבל גם ככלל זה נשמע קצת פשטני. רגשות הם מורכבים ותלויי הקשר. אדישות יכולה להשתנות, ושנאה לא תמיד מובילה לאהבה - אפילו ברוב המקרים

אני מתכוון לכלל כזה:

כשאדם מתייחס אליך זה סימן שאתה חשוב לו (או משהו בך)
כשאדם מתעלם מהקיום שלך אתה לא מעניין אותו בכלל

נשמע פשטני מדי. אנשים יכולים להתייחס אליך גם מתוך כעס או שנאה, וזה לא תמיד סימן לחשיבות. באותו אופן, התעלמות לא בהכרח אומרת שאתה לא מעניין - לפעמים זה סתם חוסר תשומת לב או נסיבות

אשמח מאוד לדוגמא

היטלר

אם מדען גאון מתעלמים ממנו, זה לא אומר שהוא לא מעניין אלא שהחברה פשוט לא הבינה אותו בזמנו

היטלר כן ראה חשיבות ביהודים. הוא ממש אמר את זה שאנחנו מפיצי המוסר והמצפון בעולם ולכן צריך להשמיד את "חיידקי המוסר והצדק". הוא רצה להרוג אותנו משום החשיבות שהוא ראה בנו.

ולגבי המדען, כשהחברה מתעלמת ממנו היא ממילא לא יכולה גם לאהוב אותו. רק לאחר שהיא תתחיל להתעניין היא יכולה גם להתחיל לאהוב

אחי אתה לא רציני... החשיבות שהוא נתן ליהודים הייתה חשיבות שלילית וקטלנית, לא חשיבות חיובית.

בנוגע למדען, אהבה או הערכה לא תמיד תלויות בכך שהחברה מתעניינת בהתחלה. לפעמים אנשים זוכים להערכה או לאהבה גם אחרי תקופות של התעלמות, או אפילו בלי התעניינות מודעת.

ולא אמרתי שהוא לא נתן להם חשיבות. זה איש קש

1. נכון, אבל זה לא משנה את העובדה שהשנאה שלו ליהודים הייתה משום שהוא ראה בהם כאנשים משפיעים מאוד עם חשיבות גבוהה מאוד מבחינה מוסרית.

2. אנשים חייבים להתעניין לפני שהם אוהבים את המדען משום שהם חייבים לקרוא בו כדי לדעת מה הוא אנר ובלי עניין לא יקראו מלכתחילה. אז אולי למשך תקופה יהיה חוסר עניין אבל לפני הקריאה וההערכה חייבת להיות קודם כך התעניינות.

אני מבין שאתה דוגר על כללים כלליים, אבל המציאות הרבה יותר מורכבת. השנאה של היטלר ליהודים לא הייתה בגלל שהם חשובים לו באמת - היא הייתה שנאה עזה ורצון להשמיד שזה ההפך מחשיבות חיובית או כבוד.

גם לגבי התעניינות ואהבה - זה לא תמיד ככה פשוט. אפשר להתעניין במישהו או במשהו בלי לאהוב אותו בכלל, ואהבה היא רגש מורכב שיכול לצמוח גם בדרכים אחרות, לא רק מתוך עניין ראשוני.

אם אתה רוצה להישאר עם הכללים שלך זה בסדר, אבל זו לא תמונת המציאות המלאה והאמיתית.

שואל השאלה:
תודה לעונים
נחמד לראות שהשאלה שלי פיתחה כאן שיח

אני חושב שזה משפט כללי מדי כדי להסכים איתו או לא

לפעמים. תלוי במקרה

מה? למה כולם אומרים לא? בטח שכן!

^למה יש כאלה שאומרים כן? איך שנאה עדיף על חוסר הכרה? המשפט הזה הוא יותר קריאה למשיכת תשומת לב מאשר אמירה לוגית או רציונלית

לא, בתור אחת שכן קיבלה מלא שנאה ועדיין מקבלת מכל מני מקומות הייתי מעדיפה שלא יכירו אותי כי אז הם להם רגש חזק ככ כלפי. כי ברגע שאת רואה שאנשים שונאים אותך זה גורם לך לתהייה של למה זה קורה וזה יכול להגיע לשתי מצבים הצפוי יותר זה שתנסי לשנות את עצמך כדי שאנשים יפסיקו לשנוא אותך ולרוב זה מתוך שנאה עצמית או למצב שבו יש לך ביטחון לגבי מי שאת במחשבה של "בעיה שלהם ,הם מפסידים" אבל זה נורא קשה להגיע לביטחון הזה.