9 תשובות
אם את לא מכירה מישהו, אז את לא מתגעגעת אליו. אלא לגרסה שלו שיש לך בראש.
אנונימית
שואל השאלה:
לאלא^
לדוגמא החטופים, כל עם ישראל אומר שהם מתגעגעים אליהם וזה.. אבל תכלס , חוץ ממשפחה וחברים אתם לא באמת מכירים אותם , חוץ מהשם שלהם , כמה תמונות או סרטונים או דברים קצרים ששמעתם עליהם אתם לא באמת מכירים אותם
לאלא^
לדוגמא החטופים, כל עם ישראל אומר שהם מתגעגעים אליהם וזה.. אבל תכלס , חוץ ממשפחה וחברים אתם לא באמת מכירים אותם , חוץ מהשם שלהם , כמה תמונות או סרטונים או דברים קצרים ששמעתם עליהם אתם לא באמת מכירים אותם
ברור שאפשר להתגעגע למישהו שלא מכירים... אפשר גם להתגעגע לרעיון שלו... נגיד מישהו שאין לו אבא והוא כאילו גם לא זוכר איך אבא שלו היה הוא מתגעגע לרעיון של אבא...
שואל השאלה:
^^ אז זה לא נקרא להתגעגע לבן אדם, לאישיות שלו ולעצמו , זה נקרא להתגעגע לרעיון שהוא יהיה בחיים שלך, זה געגוע בשביל עצמך, לא געגוע פיזית אליו
^^ אז זה לא נקרא להתגעגע לבן אדם, לאישיות שלו ולעצמו , זה נקרא להתגעגע לרעיון שהוא יהיה בחיים שלך, זה געגוע בשביל עצמך, לא געגוע פיזית אליו
שואל השאלה:
^^ אז זה גם לא באמת געגוע לבן אדם, זה כאילו אתה מנסה להתגעגע אליו בשביל שיהיה לך אכפת ממנו
^^ אז זה גם לא באמת געגוע לבן אדם, זה כאילו אתה מנסה להתגעגע אליו בשביל שיהיה לך אכפת ממנו
אני לא יודעת אם ההרגשה שאת מתארת זה געגוע. אולי המשפחה שלהם שמכירה אותם. אבל אני חושבת שכל עם ישראל נקרע מבפנים בגלל זה, זה אנשים מהעם שלך. חלק ממנו באיזה שהוא אופן. למה בכל הודעה של הותר לפרסום חלק ממנו נקרע מבפנים? למה כשאנחנו שומעים על סיפורי הקורבנות המסיבה אי אפשר להפסיק לבכות? ולמה כשאת שומעת על איזה אסון במדינה אחרת זה לא גורם לאותה השפעה? כי כשזה נוגע לעם שלך, זה פוגע בצורה אחרת. קוראים לזה מעגליי השתייכות. את. המשפחה שלך. העם שלך. העולם. היקום. ככל שזה יותר קרוב אלייך זה יותר כואב.
אנונימית
כן כי אתה מרגיש חיבור לפעמים גם אם לא הכרת, אתה מרגיש שאתה כן יודע מי הבן אדם ופספוס
כן זה בדיוק מה שקורה לי עכשיו
באותו הנושא: