למי אתם חושבים יש יותר מוסר, לאדם הדתי הממוצע או לאדם החילוני הממוצע?(אשמח לדעת גם מי עונה כל אחד לדעת אם משוחדים פה)

דתי

מוסר הוא אינדיוידואלי והערכים בין השניים הם דינמיים לכן אי אפשר להשוות
דתי יגיד דתי, חילוני יגיד חילוני

זה שבוחר בטוב גם כשלא נעים. גם בלי שיפחד מגיהנום או שיקבל "פרס". לרוב חילוני מוסרי עשה את הדרך הקשה לבד ונגיד דתי מוסרי פשוט לא עזב את המסלול שהוא גדל בו.
כאילו, מוסר של דתי לרוב נבנה מראש "הוזן" לו מבחוץ.
מוסר של חילוני נבנה מבפנים מתוך התמודדות ספק וחשיבה עצמאית.

אני חושבת שקודם תהיה בן אדם ואז תאמין באותה מידה הוא יכול להיות דתי ולשמור מצוות ולהיות בן אדם נוראי ועושה חטאים או שהוא גם יכול להיות בן אדם אתאיסט מאוד טוב וגם חילוני והפוך

אני חושב שלרוב האנשים יש מוסר 'ממוצע', הם רוצים לחשוב על עצמם כאנשים טובים והם יעשו דברים טובים וימנעו ממעשים שפוגעים בזולת, אך בעיקר כשזאת ההתנהגות שהם התחנכו עליה והם מורגלים בה.
הן לאדם דתי והן לאדם חילוני יש התנהגויות שהם מורגלים בהן, אבל לדעתי המוסריות של האדם נמדדת ביכולת שלו לעשות את הדבר הנכון גם כשהוא מנוגד למה שהוא מורגל.

אז אני חושב שהחילוני הממוצע והדתי הממוצע הם שניהם "ממוצעים מוסרית", הם פועלים לפי נורמות מוסריות שהם גדלו עליהן, והיכולת להישמע לאלה אינה באמת מודדת את המוסריות של האדם.

דתי כי יש לו יותר הלכות וערכים מחייבים

אני חושבת שלאדם הדתי כי יש לו את התורה שהיא ספר המוסר ומלמדת איך להיות אדם טוב ומוסרי. גם אדם חילוני יכול להיות אדם טוב ומוסרי בלי שילך לפי התורה, אבל לאדם החילוני אין את גבולות המוסר- כל אדם הולך לפי דעתו המוסרית. ואם יש אדם שחושב מוסרית אחרת הוא ילך לפי דעתו המוסרית וזה בעייתי. אבל האדם הדתי ילך לפי ספר התורה שאומר מוסר מוגדר וברור

לב פועם
נימקת יפה את כוונתי. אשרייך

המוסר של התורה ללא ספק
וגם המציאות מוכיחה זאת