למה לא עושים דיבייטים בכנסת בין שני חברי כנסת?

כי אין להם את האפשרות לנהל שיחה מתורבתת

רק תנסה לדמיין איך זה יראה...

שואל השאלה:
כמו נגיד שעשו בין טראמפ לקמלה עם כללי דיון ומי שאחראי על זה

באמריקה עוד יש להם תרבות בשיח.
תנסה לדמיין את טיבי מול בן גביר
חנין זועבי מול טלי גוטליב

שואל השאלה:
אם איילה חסון לדוגמא תהיה אחראית ויהיו סנקציות על הפרעה כמו לדוגמא צמצום זמן להגיב או השתקת המיקרופון ושהיא תתעקש שהשאלות יענו מבלי להתפזר, אני לא רואה סיבה שזה לא יכול לעבוד. גם עם מי שהזכרת. במיוחד כשהסיטואציה היא באופן מצומצם ולא המולת אנשים רבים, מצולם כמובן

פשוט יש צד אחד שלא מסכים וביבי מבטל ברגע האחרון

שואל השאלה:
למה זה צריך להיות בהסכמה? הם מקבלים משכורת מהמדינה ועובדים בה.
וגם אפילו אם נחריג את ביבי, בכללי התכוונתי לחכים

אין חוק שמחייב כך ולמה לחייב רק את החכים ולא את ביבי? ביבי מקבל משכורת הרבה יותר גבוהה מחכים

דיבייט במערכת בחירות זה דבר שאפשר לעשות רק אם יש שני מועמדים מועמדים.
בישראל יש 10+ מועמדים אמיתיים.

דיבייט בכנסת זה דבר שהוא לא רלוונטי. זה גוף מחוקק, התפקיד שלו זה לחוקק חוקים. לא להיבחר.

שואל השאלה:
אז זאת בדיוק הבעיה, שצריך שיהיה חוק כזה. ביבי בתפקיד של ראש ממשלה שזה מצריך יותר זמן מאשר אצל חכים אחרים. אם לדוגמא החוק יהיה שכל חכ (כולל ראש הממשלה אלא עם סעיפים שמתאימים לאופי התפקיד שלו) יוכל לזמן כל חכ אחר לעימות במספר נושאים שכל אחד יבחר חצי מהם ויוקדש זמן לשאול ולהשיב, והחכ יהיה מחוייב לבחור בתווך של חודש וחצי תאריך לעימות. מי שמבטל או לא מתייצב מקבל סנקציות פרלמנטריות, לדוגמא

שואל השאלה:
^^אפשר לעשות גם 45 דיבייטים (במקרה של עשרה מועמדים). בסך הכל המדינה צריכה להעסיק את האחראים לתשתית וזה יהיה תפקידם. דיבייט לא נועד רק לשכנוע בתקופת בחירות אלא גם כדי שכל צד ישקף את עמדתו ומעשיו באופן שהציבור יוכל להתרשם באופן תדירי מעד כמה הוא עושה את העבודה שבגללה בחרו בו מלכתחילה וישקלו האם לבחור בו שוב במערכת הבחירות הבאה גם אם היא עוד שלוש וחצי שנים. לא צריך לסבול ארבע שנים רק כי אין להם אינטרס לעבוד

^^ומה זה יתן לנו?
איך זה ישפר וייעל את חיקוק החוקים במדינה בדיוק?

שואל השאלה:
זה יתן שהטענות של כל צד יועלו במלואן והאופי המדיני שישתקף מהבחירות של העם בעקבות זאת ישנו את ההרכב הפוליטי לכיוון של תועלת בהתבסס על אימות העשייה הציבורית באמצעות העימות

^אבל איך יהיו חוקים טובים יותר כתוצאה מזה?
המטרה של הכנסת הוא לחוקק חוקים. לא לריב.

שואל השאלה:
זה בדיוק העניין. עימות הוא לא ריב ילדים. הצדדים אמורים לספק הסברים בהתייחס לעניינים נקודתיים וגם לאתגר את הצד השני מתוך התייחסות להיסטוריה של הפעולות שעשו. ומעבר לזה השכנוע בעצם המהות שמנחה את הפעולה מלכתחילה. אלו עניינים שכליים ומטבעם דורשים התייחסות ביישוב דעת וליבון. החוקים יהיו נגזרת תוצאתית של האמיתות שמקודמות בעקבות המסקנות של הציבור מהעימות והרצונות של הציבור שמשתקפים בפעולת הנבחרים שאמורים לקדם חקיקה מטיבה. החקיקה היום מלאה בפרצות וחוסר אכיפה שהיו הסיבות הענייניות לשביעי באוקטובר והונאת הקורונה שהייתה פרומו לליצנות הציבורית

^ההבדל בין אמור לקורה בפועל הוא עצום.
בייחוד כשצריך חקיקה מהירה ואי אפשר לעכב הכל בכמה חודשים בשביל דיונים ממושכים נוספים.

שואל השאלה:
זה לא אמור להשפיע באופן מהותי על מהירות החקיקה. זה עניין שיכול להתקיים במקביל לתהליך חקיקה קיים. התכלית שלו היא שהמחוקק יהיה האדם שהציבור יודע שיעשה עבודה בהתאם לערכים שהצביע עבורם

^רק שזה בהכרח יעכב חקיקה.
להוסיף דיון נוסף (אחרי יותר מ40 דיונים שונים שצריך לנהל לפני עלייה של חוק להצבעה) זה לא מקצר את התהליך.

שואל השאלה:
זה לא יעכב כי באופן מוגדר מראש הדבר לא נועד להוות דיון שבסיומו מתקבלת הסכמה בין הצדדים או הגעה להבנות משותפות אלא הצגת הנתונים לציבור כחלק מעשיית העבודה הציבורית שלהם

^לזה יש טלוויזיה וחדשות.
לא צריך עוד מקום שעושה את זה.

שואל השאלה:
ההבדל הוא שבטלוויזיה ובחדשות החכים בוחרים להסכים להגיע. כאן מדובר בהצעה שהחוק יחייב אותם להתייצב (את זה לא תראה בטלוויזיה)

^אין שום דרך לחייב אנשים לפעול.
אפילו עם סנקציות מאוד חמורות אין דרך לעשות את זה

שואל השאלה:
כמערכת תעסוקה, הכנסת יכולה להכתיב את תנאי החוזה של העובדים שלה, כולל חברי הכנסת. אם החוק יוכר ככזה שמהווה מדד לביצוע החכ את עבודתו, לא מן הנמנע שיפוטר אם מועל בתפקידו כשהזימונים גלויים ומפורסמים והוא מצפצף ולא מגיע

^רק שהכנסת היא לא המעסיק של חברי הכנסת ולכן לא יכולה לפטר אותם.
למעשה, אף אחד לא יכול לפטר אותם, למעט העם בבחירות.

שואל השאלה:
תנאי ההעסקה שלהם נקבעים בכנסת, בוועדת האתיקה, בוועדת הכספים, בהחלטות ממשלה, בחוקים קיימים ובהחלטות של נציבות הציבור

לדוגמא, כשניסו להעיף את עופר כסיף בהצבעת 90 חכים

זה שהתנאים שלהם נקבעים הכנסת לא אומר שהכנסת היא המעסיק שלהם.
המדינה היא המעסיק שלהם.
יור הכנסת לא יכול לפטר אף חבר כנסת בשום מצב.
אפילו חברי הליכוד (שהן המפלגה הדמוקרטית ביותר בכנסת ישראל היום) לא יוכלו לפטר חבר כנסת שהם לא אוהבים. הם רק יכולים למנוע ממנו להתמודד בבחירות הבאות.