6 תשובות
אף אחד לא חשב אז על הערבים של היום
ואחרי כיבוש הארץ רק יהודים היו פה
ואחרי כיבוש הארץ רק יהודים היו פה
בעיקרון התשובה היא אף אחד מהם לפי הידע שבאמת יש לנו היום. כן האנשים שכן היו שם חלק מהם הם אלה שכנראה ממה שאנחנו יודעים התפתחו אחר כך להיות "יהודים" כמו שאני מכירים את המונח. האנשים שהפכו אחר כך להיות ה"ערבים" כמו שאנחנו מכירים הגיעו יותר מאיזור המזרחי יותר של המזרח התיכון.
אבל התשובה העקרונית לשאלה הזאת ממונחים היסטוריים היא בתקופת התנ"ך לא היו "יהודים" ו"ערבים" כמו שאנחנו מכירים
אבל התשובה העקרונית לשאלה הזאת ממונחים היסטוריים היא בתקופת התנ"ך לא היו "יהודים" ו"ערבים" כמו שאנחנו מכירים
אנונימי
שואל השאלה:
אתה יכול לקצר?^^
אתה יכול לקצר?^^
ערבים לא היו, הם הגיעו באזןר 600 לספירה
היו כנענים ויהודים
היו כנענים ויהודים
לא היה ערבים בכלל
לגבי ערבים:
בעת העתיקה, המונח "ערבים" כפי שאנו מכירים אותו היום (כקבוצה אתנית-לשונית מאוחדת המזוהה עם השפה הערבית והזהות הערבית) עדיין לא היה מגובש לחלוטין.
אבל מה שכן זה שבתקופות הקדומות יותר (למשל בתקופת הברזל, בערך בין המאה ה6 למאה ה9 לפני הספירה), יש עדויות לקבוצות נוודיות מדרום חצי האי ערב וצפון חצי האי ערב, שחלקן כונו במקרא ובמקורות אשוריים "ערבים" (aribi או arabu).
הכינויים האלה התייחסו בעיקר לקבוצות בדואיות נוודיות ולא לאומה מאוחדת.
חלק מהקבוצות האלו (כמו הנבטים אשר הקימו את פטרה, שקיימת עד ימינו) הגיעו לאזור עבר הירדן וחלקים מדרום ארץ ישראל, והשפיעו לא מעט מבחינה תרבותית וכלכלית.
בתקופה הרומית-ביזנטית (בין המאה ה1 עד ה7 לספירה), חלו שינויים דמוגרפיים ותרבותיים משמעותיים. הנבטים נטמעו בהדרגה בתוך התרבות הרומית-ביזנטית, והשפה הארמית והיוונית הפכו לדומיננטיות באזורים רבים. אך עדיין התקיימו קבוצות ערביות-נוודיות בגבולות המזרחיים של ארץ ישראל, כמו ג'סאנידים (ghassanids), ששירתו כבעלי ברית של האימפריה הביזנטית וניהלו ממלכה נוצרית דוברת ערבית בדרום סוריה וצפון ערב. נוכחותם נגעה גם לאזור צפון מזרח ארץ ישראל.
בעת העתיקה, המונח "ערבים" כפי שאנו מכירים אותו היום (כקבוצה אתנית-לשונית מאוחדת המזוהה עם השפה הערבית והזהות הערבית) עדיין לא היה מגובש לחלוטין.
אבל מה שכן זה שבתקופות הקדומות יותר (למשל בתקופת הברזל, בערך בין המאה ה6 למאה ה9 לפני הספירה), יש עדויות לקבוצות נוודיות מדרום חצי האי ערב וצפון חצי האי ערב, שחלקן כונו במקרא ובמקורות אשוריים "ערבים" (aribi או arabu).
הכינויים האלה התייחסו בעיקר לקבוצות בדואיות נוודיות ולא לאומה מאוחדת.
חלק מהקבוצות האלו (כמו הנבטים אשר הקימו את פטרה, שקיימת עד ימינו) הגיעו לאזור עבר הירדן וחלקים מדרום ארץ ישראל, והשפיעו לא מעט מבחינה תרבותית וכלכלית.
בתקופה הרומית-ביזנטית (בין המאה ה1 עד ה7 לספירה), חלו שינויים דמוגרפיים ותרבותיים משמעותיים. הנבטים נטמעו בהדרגה בתוך התרבות הרומית-ביזנטית, והשפה הארמית והיוונית הפכו לדומיננטיות באזורים רבים. אך עדיין התקיימו קבוצות ערביות-נוודיות בגבולות המזרחיים של ארץ ישראל, כמו ג'סאנידים (ghassanids), ששירתו כבעלי ברית של האימפריה הביזנטית וניהלו ממלכה נוצרית דוברת ערבית בדרום סוריה וצפון ערב. נוכחותם נגעה גם לאזור צפון מזרח ארץ ישראל.