החברה היום היא בעצם תולדה והמשכה של מאבק בין מעמדות , מדכאים ומדוכאים?

לא זאת נקודת מוצא מסוכנת שיכולה להדרדר לאיבוד הזהות ושנאה עצמית עע הפרוגרס וה woke בארצות הברית

שואל השאלה:
למה

אין קשר בין woke ופרוגרס לניתוח מעמדי מרקסיסטי כמו שהכותב רמז עליו. אליטת בעלי ההון היא אכן פקטור אדיר במערב בכלל וכאן בארץ בפרט!

^מי אמר משהו על בעלי ההון?
בעלי ההון הם לא אלו שגובים ממך מעל ל50% אחוז מס על כל מה שאתה מרוויח, רוכש או יורש.

וכן אנחנו נמצאים תמיד במאבק כנגד אלו שמנסים לשלוט עלינו ולגזול מהערך שלנו ולגרום לנו לשרת אותם במקום לדאוג לחיים של עצמנו.

הבחור שאל על מעמדות ודיכוי. זה שיח מרקסיסטי יותר מאשר ניאו-ליברלי כמו שאתה הצעת אז מה אתה מיתמם לי ב"מי דיבר על בעלי ההון"?

האם אתה מודע לכך שהיו קיימים מעמדות עוד לפני המהפכה התעשייתית? מדכאים ומדוכאים היו בכל ההיסטורייה אלא אם כן בשאלה מפורט אחרת אפשר רק להתייחס לנושא בכלליות.

אני לא דיברתי בהכרח על מעמדות אלא על התפיסה של מדכא ומדוכא שהיא לרוב חסרת מבט על גורמים חשובים כמו נסיבות בין אם כלכליות בין אם אידאולוגיות ומוסר
לדוגמא: התפיסה הזאת בארצות הברית גורמת לאנטישמיות בקרב השמאל כי לא ייתכן שהיהודים שכבר 2000 שנה שייכים למדוכאים לא תומכים בהם מה שדופק להם את כל התפיסה.
או שהם מתייחסים לשחורים בפינצטה כי השחורים הרי מדוכאים והלבנים אשמים כל כך.
כדאי לקרוא את הספר המוות המוזר של אירופה של דאגלס מאריי