באיזה שלב בזוגיות הייתם מספרים להם שיש לכם הפרעות קשב וריכוז?

לא נראלי שזה כזה קריטי לספר
לפחות לא בהתחלה
אז מתי שזורם פשוט

מתי שהרגע הנכון אם תדברו על זה או יהיה משהו זה מה שאני עשיתי

אני לא כל כך חושבת שזה דבר שצריך לספר - זה דבר ששמים לב לתסמינים שלו
השאלה היא לא ההפרעה אלא אם אתה מוכן לקבל את התסמינים שלה כדי לצאת עם אותו אדם

שואל השאלה:
בטוח צריך להגיד מתישהו
כאילו אנשים יהיו ביחד חמש שנים ולא יגידו? לא הגיוני

זה לא כזה נורא לספר הפרעת קשב זה דבר טבעי בדרך כלל שמים לב כשיש את זה

אני חושבת שזה הגיוני, אני לא הולכת לספר לחבר שלי את כל הבעיות שלי ואת כל האבחונים אני כן אספר לו את צורת הביטוי שלהם כדי שהוא יחליט האם אני שווה את הטרחה

שלישי כזה?

יש לי קשב וריכוז (לא מוגזם) ואני לא חושבת שזה כזה ביג דיל
כאילו פשוט תזרקי את זה נגיד אם לשנייה לא התרכזת במשהו או שלא שמת לב למשהו תגידי כזה "זה לא אני זה הבעיות קשב וריכוז", "לעזאזל עם הקשב והריכוז האלה"
כאילו סתם לזרוק את זה באיזה שיחה בלי לעשות מזה סיפור שלם