13 תשובות
לאיזה יום אמורים להתחבר
אני אישית מאוד מתחברת
גם אם את לא מכירה את עדיין יכולה לדמיין את עצמך שם, לדמיין כל ילד וכל נשמה שהלך ונלחם בשבילנו
תנסי לקרוא על חיילים אולי זה יחבר אותך
גם אם את לא מכירה את עדיין יכולה לדמיין את עצמך שם, לדמיין כל ילד וכל נשמה שהלך ונלחם בשבילנו
תנסי לקרוא על חיילים אולי זה יחבר אותך
שואל השאלה:
מה זאת אומרת
מה זאת אומרת
אני
לגיטימי, גם אני מרגיש איזשהו נתק מסויים
הגיוני שאין לך קשר לזה,
אבל אני חושבת שכולנו חווינו משהו שקשור לזה בדרך כזו או אחרת, גם אם היא יותר רגשית ועמוקה וגם אם היא רגעית - כולנו שמענו סיפורים, כולנו צפינו בחדשות כשהודיעו על "הותרו לפרסום" השמות, כולנו חווינו את ה7 באוקטובר והיינו עדים לזוועות בדרכים שונות, כולנו שמענו/ הלכנו לטקסים גם כשהיינו ילדים בבתי ספר.
זה מסביבנו כל הזמן, גם אם זה לא קרוב אלינו מדרגה ראשונה או שנייה, אנחנו עם שעבר הרבה.
זה בסדר לא להרגיש הרבה לגבי זה,
אבל בעיני צריך לתת ליום הזה את הכבוד שמגיע לו.
אבל אני חושבת שכולנו חווינו משהו שקשור לזה בדרך כזו או אחרת, גם אם היא יותר רגשית ועמוקה וגם אם היא רגעית - כולנו שמענו סיפורים, כולנו צפינו בחדשות כשהודיעו על "הותרו לפרסום" השמות, כולנו חווינו את ה7 באוקטובר והיינו עדים לזוועות בדרכים שונות, כולנו שמענו/ הלכנו לטקסים גם כשהיינו ילדים בבתי ספר.
זה מסביבנו כל הזמן, גם אם זה לא קרוב אלינו מדרגה ראשונה או שנייה, אנחנו עם שעבר הרבה.
זה בסדר לא להרגיש הרבה לגבי זה,
אבל בעיני צריך לתת ליום הזה את הכבוד שמגיע לו.
שואל השאלה:
מה זאת אומרת לאיזה יום אמורים להתחבר כתבתי יום הזיכרון והכוונה כל עצובים ביום הזה ואני מכבדת את היום אבל האמת אני פשוט לא עצובה במיוחד
מה זאת אומרת לאיזה יום אמורים להתחבר כתבתי יום הזיכרון והכוונה כל עצובים ביום הזה ואני מכבדת את היום אבל האמת אני פשוט לא עצובה במיוחד
לא צריך להיות קשר אישי בשביל לכבד את הנופלים
בסדר זה לא אשמתך שאת לא עצובה נראלי את פשוט לא כזה מבינה את המשמעות של היום וזה בסדר
שואל השאלה:
אני מכבדת זה ברור אני מתכוונת עם השאלה אם עוד אנשים כאילו מרגישים קצת לא נעים נגיד שלא נשים סביבם בוכים ובאמת אין לי קשר לזה
זה לא שאני אחייל ואצחק אבל באמצע טקס אני לא מטומטמת
אני מכבדת זה ברור אני מתכוונת עם השאלה אם עוד אנשים כאילו מרגישים קצת לא נעים נגיד שלא נשים סביבם בוכים ובאמת אין לי קשר לזה
זה לא שאני אחייל ואצחק אבל באמצע טקס אני לא מטומטמת
אני מנסה להתחבר במיוחד מה שעברתי ב7.10 וכל הקרובים שלי והמועצה שלי.
אבל כל אחד לוקח את זה בדרך אחרת.
לא הצלחתי לבכות.
אבל כן קשה לי.
אבל כל אחד לוקח את זה בדרך אחרת.
לא הצלחתי לבכות.
אבל כן קשה לי.
מי שמרגיש ככה פשוט לא באמת מבין לעומק לדעתי. כאילו אומרים לך "תכבדי כי צריך" ואז בגלל שאומרים לך פשוט צריך את בטח לא מרגישה באמת "מחוברת" והאמת זה דיי לגיטימי אני מבינה אותך הייתי גם ככה.
אני מאמינה אבל שאם תיראי סרטונים ותשמעי סיפורים ותצליחי להבין מה באמת החיילים האלה עברו בשביל שתיהיי איפה שאת ומה הם הקריבו בשביל שמשפחות כמו שלך ושל כל אחד יוכלו לחיות כיום בצורה שהם חיים היום (והמקום בו הם נמצאים), רק אז אולי תרגישי איזשהו חיבור. ויכול להיות שתרגישי יותר חיבור ו"הבנה" ביום הזה רק כשתגיעי לצבא ותשמעי יותר מחיילים קרביים שיהיו כבר בשכבת גיל שלך ואז פתאום תביני מה עובר אצלם ומה הסכונות שכוללות בזה
אני מאמינה אבל שאם תיראי סרטונים ותשמעי סיפורים ותצליחי להבין מה באמת החיילים האלה עברו בשביל שתיהיי איפה שאת ומה הם הקריבו בשביל שמשפחות כמו שלך ושל כל אחד יוכלו לחיות כיום בצורה שהם חיים היום (והמקום בו הם נמצאים), רק אז אולי תרגישי איזשהו חיבור. ויכול להיות שתרגישי יותר חיבור ו"הבנה" ביום הזה רק כשתגיעי לצבא ותשמעי יותר מחיילים קרביים שיהיו כבר בשכבת גיל שלך ואז פתאום תביני מה עובר אצלם ומה הסכונות שכוללות בזה
תסתכלי על אנשים שכן איבדו קרובים וזה בטוח יגע לך בלב לראות את הדמעות שלהם
באותו הנושא: