אני בת 22 ואני רוצה לעזוב את הבית

תעזבי, תחסכי כסף ותשכירי מקום

תעזבי. תעבדי ותשכירי בית

אם זה מה שאת רוצה ואת חושבת שיעשה לך טוב לכי על זה
אבל לפני שאת עושה את זה תחשבי על כל ההשלכות ועל הדברים החיובים שיצאו מזה אל תעשי מעשה פזיז
ותקחי בחשבון מראש שזה לא מעט כסף
תחשבי על זה עוד קצת

תמצאי עבודה נורמלית תשיגי ותחסכי כמה שיותר כסף ותעברי למקום עם שכירות נמוכה יחסית בשביל לחסוך עוד ולחיות נורמלי

תעבדי ותחסכי כמה שיותר כסף, כמות שמספיקה לך להתקיים (וזה כולל, שכר דירה, אוכל ושתייה, בגדים, לחירום ולמקרה של פציעה) למשך לפחות חצי שנה
ואז תעזבי ולכי לגור בדירה שכורה עדיף עם שותפים רק אם הם נורמלים
מה שהכי חשוב לחסוך כסף, לשמור על פרופיל נמוך, ולא לבזבז כסף כמעט בכלל עד העזיבה שלך
ולא לספר לאף אחד לגבי העזיבה שלך אלא אם את ממש סומכת עליהם

יקרה,

נשמע שאת נושאת על עצמך שנים של עומס, תפקידים שלא בחרת, וציפיות שלא תמיד היו הוגנות.
זה כל כך מובן שברגע שמגיעים לגיל שבו אפשר לקחת שליטה על החיים, עולה רצון לצאת, לבנות לעצמך מקום בטוח ואחר.
לעזוב את הבית יכול להיות צעד עוצמתי, אבל גם מורכב. אולי שווה לעצור לרגע ולשאול: האם יש לי את היכולת הכלכלית? האם יש לי תמיכה רגשית? האם אני יודעת לאן אני רוצה ללכת?

לפעמים שיחה רגועה עם אחד ההורים, או אפילו עם אדם חיצוני כמו יועצת, יכולה לעזור...
גם אם לא תמיד יקשיבו עד הסוף, עצם זה שתבטאי את עצמך זו התחלה.

אני מתנדבת בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת.
מזמינה אותך לשיחה אישית בצ'אט או בווטסאפ, בה תוכלי, אם תרצי בכך, לשתף את אחד ממתנדבנו שיקשיב למה שתבחרי להביא וינסה להיות שם בשבילך.
מספר בווטסאפ הוא 055-9571399 ובנוסף, מצרפת לך לינק לצ'אט.

שלך,
מתנדבת סה"ר

תישארי בבית, יש לך את ההזדמנות ללמוד איך להסתדר עם המשפחה שלך וגם ללמוד איך לעזור בבית.
אם את תעזבי אז צפוי לך בדיוק אותו עתיד.