אתם עמדתם בצפירה? אם כן למה?

מן הסתם, לעמוד שתי דקות כדי לכבד את היום הזה ולזכור אותו זה המינימום שאפשר לעשות

שואל השאלה:
אבל מה בעצם עשית בפעולה הזאת? איך הפעולה הזאת שונה מלא לעשות כלום?

כן ברור

אין מהות, זה גורם לאנשים להרגיש טוב עם עצמם זה שהם עומדים דקה לזכר של אנשים שנרצחו ומי שלא עושה את זה נחשב אקט מזלזל.
אנחנו לא עושים את זה בשבילהם אלא בשביל עצמנו.

שואל השאלה:
אז לא קצת מיותר לעמוד בצפירה אם אין לזה מהות? יש דרכים אחרות לעזור לניצולי שואה

אתה צודק לגמריי, אפשר ללכת לעזור לניצולים שעדיין חיים. ואפשר לכבד את היום הזה או ניצולי שואה בכללי מבלי לעמוד דקה בצפירה.

שואל השאלה:
איך? אני לא זוכר שיהודים בשואה עמדו בגאטות אז מה זה מזכיר בדיוק?

שואל השאלה:
מה שאתה אומר לא נכון. כי אם זו הייתה המהות היו מלמדים את סה בבתי ספר אבל במקום אומרים לכולם לעמוד בצורה עיוורת בלי שאלות. ככה שנראה שזו יותר תשובה שהמצאת בשביל עצמך

עמידה בצפירה זה פשוט מעשה סמלי שמביע עצירה של שגרת החיים, ואת כל מה שאנחנו עושים באותו רגע כדי להיזכר, להיות נוכחים ולהשתתף בצער ובכאב
זה מראה על רצינות וכבוד לנושא
זו פשוט דרך מוחשית להראות כבוד, כי גם הגוף משתתף ולא רק הראש
וגם יש אנשים שמעדיפים לשבת ולקרוא קדיש או אל מלא רחמים על הנשמות שנספו שזה מבחינתם האקט שבעזרתו הם נותנים את הכבוד שזה מקסים!!

שואל השאלה:
^דווקא זה נראה לי אפילו יותר מזלזל פשוט לעצור במשך דקה ואז להמשיך בחיים שלך כאילו לא קרה כלום. זה די מראה סימן של חוסר אכפתיות וניסיון לצאת ידי חובה

שואל השאלה:
^^^ אם אתה חושב שאנשים שאומרים לך שאתה טועה עונים לך לא לעניין זו בעיה שלך

^^גם אם זה מרגיש לך ריק מתוכן, זה בסדר
אבל רוב האנשים מצליחים לבטא את הצער שלהם לנושא בלהקדיש את הדקה הזאת אך ורק לכל האובדן שהעם היהודי חווה
והאמת שאני חושבת שאף אחד לא ממשיך בחיים שלו כרגיל אחרי צפירה,
הסיפורים, העדויות, הכאב והצער מהדהדים בראש גם שעות אחר כך
אל תשכח שגם יש המון שליחויות וטקסים והרצאות, זה לא רק הצפירה, הצפירה זה עוד חלק להביע צער ורצינות לנושא בלערב גם את הגוף ולא רק להרגיש את זה בלב

שואל השאלה:
כן אבל בכלל לא הרבה אנשים משתתפים בטקסים או שומעים סיפורים אחרי זה. לרוב פשוט ממשיכים במה שהם עשו לפני הצפירה אם זה לעבוד לנסוע לשמוע מוזיקה לשחק לראות טלויזיה. ככה שהמחשבה שלך נחמדה אבל רחוקה מהמציאות במעל 90% מהמקרים

^גם מי שאין לו הזדמנות לצפות בטקס או לשמוע עדות ממקור ראשון יכול להשתתף במלוא הצער במקרים שקרו,
לעמוד בצפירה זה מעשה מוחשי של הבעת כבוד שנגיש כמעט לכולם, ואני באמת חושבת שצריך לעמוד את הדקה הזאת ולהשתתף בצער באופן פיזי ולא רק נפשי
חוץ מזה שאנשים ממלאים אולמות בטקסי שואה, המון סרטים דוקומנטריים ומבוימים מקבלים עשרות אלפי עד מיליוני צפיות, אז אני לא חושבת שזה נכון להגיד שב90% מהמקרים אנשים בכלל לא מקדישים את הכבוד לנושא הזה
גם אם זה רק לעמוד דקה בצפירה, זה עדיף מלא להתייחס לעניין בכלל, ולשכוח אותו כאילו כלום לא קרה, ולהתנהג כאילו זה אפילו לא מזיז לך

ואני באמת חושבת שללא הצפירה המון אנשים היו מייחסים לנושא הזה הרבה פחות רצינות

אתה פשוט חושב על זה יותר מידי זה סתם מעשה סימלי זה מראה כבוד כי אנחנו החלטנו שזה מראה כבוד ובגלל שכולם ביחד מסכימים שזה מה שמראה כבוד אז זה גורם לניצולי שואה טוב בלב לראות שחושבים עליהם וזה כאילו מראה שאנחנו נותנים כבוד.
כן טכנית למעשה עצמו אין שום משמעות אבל אם תחשוב על זה להרבה ממה שאנחנו עושים אין משמעות אמיתית זה פשוט אחד שזה ממש מובהק. עמידה כדי לכבד זה משהו שבני אדם המציאו והסיבה שזה ככה זה כי החלטנו שזה ככה קולקטיבית כאנשים.
אתה לא רוצה לעשות את זה אל תעשה אף אחד לא יהרוג אותך חח.

זה רגע של התייחדות של כל עם ישראל ועצירה של הכל לזכרם

כן כדי לכבד את היום הזה

לא
כן הרכנתי ראש ועצרתי את הדברים שעשיתי אבל הייתי צריך לשבת עם הכלבה שלי ולהרגיע אותה בגלל שהיא ממש נלחצת ופוחדת מהצפירה

כן
נטו בשביל לכבד

ישבתי ואמרתי תהילים

עריכה: הסיבה כי אותי חינכו שלעמוד לא באמת מועיל ולומר תהילים מגביה את הנשמות שלהם והן מתקרבות לכיסה הכבוד

לא לתת לזמן לחלוף בלי מעשה של כבוד

הצפירה עוצרת אותנו לרגע מתוך מרוץ החיים, נותנת לנו את הזמן להקדיש מחשבה, להרגיש, ולהזכיר לעצמנו את זכרם של הנרצחים. בעיניי, בלי הצפירה, יום השואה היה עובר ליד אנשים והכאב, המשמעות והזיכרון היו נעלמים עם השגרה.

תחשוב על זה כמו הסיפור "הצפירה" לעמוד זה מוסכמה חברתית שבה אנחנו עוצרים את מה שאנחנו עושים כדי לזכור ולכבד אבל כמובן שאנחנו נזכור גם בלי העמידה פשוט אנשים רואים בזה דבר יותר מכבד

שוב אתה מהשאלה הזו של למה לעמוד בצפירה? תקשיב אם אתה לא מעוניין לכבד אל תכבד לא יעשו לך כלום


ולשאלה שלך כן עמדתי וזה כדי לכבד את המתים

חשבתי שזה אזעקה לרגע אז הלכתי למרחב המוגן מה המלחמה הזאת עושה לי אלוהים

כן. למה לא? אני חושבת שזה המינימום שאני יכולה לעשות בשביל לכבד ולזכור.
לא מבינה אנשים שכ"כ מתנגדים לזה.. כאילו מה שורף להם לעמוד 2 דקות בשקט וזהו. פעמיים בשנה אולי.

3 פעמים

כן לא זכרתי בדיוק..
אני זוכרת שביום הזיכרון לחללים ונפגעי פעולות איבה זה פעמיים
אבל היה לי ספק לרגע

בכל מקרה, זה לא מה שיהרוג מישהו.
זה לא מה שיהרוס לו את היום.

שואל השאלה:
עדיין לא קיבלתי תשובה למה המהות של עמידה בצפירה. ואם לאנשים שעומדים באמת אכפת למה הם גם לא תורמים מהזמן שלהם או מהכסף שלהם לניצולי שואה?

לכבד
אולי הם מסתכלים עלינו מלמעלה

שואל השאלה:
זו תשובה כללית וחסרת תוכן. מה זה אומר "לכבד"? איך החלטנו שלעמוד זה מכבד אבל לקפוץ על הרגל זה לא מכבד?

^^^צ'אט אין סיכוי אני ממש כתבתי מגילות פה

מה זה איך החלטנו? זה נוהג והמדינה עושה את זה בשביל שנעמוד ונזכור אותם.
ומאיפה לך שאנשים גם לא תורמים?
זה לא סותר אחד את השני..

שואל השאלה:
אוראלוש
זה שאת רואה בטלויזיה טקסים מלאים באנשים זה לא אומר הרבה. זה אחוז קטן מהאוכלוסיה שבאמת מקדיש מהזמן שלו בשביל לכבד את ניצולי השואה ויש עוד מיליונים שלא אכפת להם באמת

שואל השאלה:
לא מרמת השרון
את עושה משהו בשביל ניצולי שואה חוץ מלעמוד בצפירה?

אנשים שלא אכפת להם גם לא יעמדו, ולא יקדישו את הדקה הזאת לעצור את כל מה שהם עושים בשביל מוחשית להשתתף בצער
לכן אני אומרת שעדיף לעמוד דקה או לשבת ולקרוא תהילים/ כל דבר מוחשי שיכבד את הנספים במקום פשוט להמשיך ביום שלך כרגיל

שואל השאלה:
לעשות פעולה כזו קצרה במשך דקה ואז לחזור לחיים שלך זה לא פעולה שמגיעה מאכפתיות זה פעולה שמגיעה מרצון לצאת ידי חובה. מי שבאמת אכפת לו מקדיש יותר מדקה כמו ששבעה על בן אדם שנפטר זה 7 ימים ולא דקה אחת

כן זה ההוראות בביהס וגם בשביל לכבד

^^אולי אצלך זה לא מגיע מאכפתיות אבל זה לא דבר אובייקטיבי
יש אנשים שבאמת אין להם הזדמנות או יכולת להשתתף בטקסים או לשמוע הרצאות והם מעדיפים לעמוד את הדקה הזאת בצפירה בשביל לא להתייחס לנושא הזה כסתם עוד אירוע היסטורי

שואל השאלה:
אין דבר כזה. מי שבאמת רוצה מוצא איך לתרום ומי שלא אכפת לו ורוצה לצאת ידי חובה ולהמשיך בחיים עומד בצפירה

עמדתי כי זה היה בטקס וחייב אבל האמת אם הייתי בבית לא הייתי עומדת כי זה לא באמת עושה משהו .. מרגיש מיותר

עמדתי ועמדתי בכבוד. ביום השואה- לזכור את משפחותינו ברחבי אירופה שעברו את הגיהנום הזה ,לזכור את כל ה6 מיליון יהןדים שנרצחו ואת כל השאר ששרדו שהנפש שלהן נרצחה. לזכור את חסדי אומות העולם שהצילו יהודים ושילמו על כך בחייהם.
ביום הזיכרון- לזכור את אחינו ואחיותינו שהקריבו את החיים שלהם ומתו כדי שאנחנו נחייה פה. שעשו הכל כדי שהמדינה תהיה בטוחה. בעיקר אחרי ה7.10 הכל נעשה אפילו יותר מחובר ורלוונטי כי גם משם יש לנו חללים. בשביל כל המשפחות השכולות שצריכות לדעת שאנו איתן לכל מצב.
אלו 2 דקות אבל 2 דקות כל כך חשובות.
כמובן שאפשר יותר אבל זה לא פותר מלעמןד בימים האלה. לדעתי מי שלא עומד פשוט מזלזל באירועים האלה

שואל השאלה:
ילדת המוזיקה
אם כל כך אכפת לך זה אומר שהלכת לבתים של ניצולי שואה או התנדבת באיזשהו ארגון ועזרת להם בדרך כלשהי?

^^^^תתפלא לאד אבל יש
לא לכולם יש אפשרות לתרום
"לצאת מידי חןבה" בשביל לצאת מידי חובה בן אדם יכול לשקר שהוא עמד בצפירה אבל בתכלס סתם ישב
בן אדם שאף אחד לא מסתכל עליו, כשהוא נמצא לבד ועדיין מחליט להקדיש את הדקה הזאת לנספים זה אדם שבאמת אכפת לו

כן ככה

ברור שעמדתי.
עמדתי בשביל לזכור, בשביל לכבד, בשביל סבתא רבתה שלי ז"ל ששרדה את השואה ובשביל כל ה6 מיליון יהודים שלא. אנחנו הדור האחרון שזכה לשמוע סיפורים ישירות משורדי שואה. עוד מעט לא ישארו עוד שורדי שואה והתפקיד לספר ולזכור ולא לשכוח הוא עלינו.
אסור לנו לשכוח. אנחנו חייבים לזכור

^^^^כן ,אני בעצמי ממשפחה של ניצולי שואה ונספי שואה שעכשיו לא בחיים. גם לשתף את הסיפור שלהם לא פחות חשוב. כל שנה אני משתפת את הסיפור שלהם כי חשוב שישמעו מה שהם עברו .תמיד מחפשת הזדמנויות להנציח אותם או להתנדב עבורם. גם בנוגע ליום הזיכרון אני פועלת עבורם.
לא בטוחה שזה רלוונטי אבל שרה לזכרם אבל בכל מקרה אני מחפשת בכל דרך שהיא לזכור אותם כי זה כל כך חשוב.
עצם העמידה של 2 דקות לא מחליפה הזדמנות לעזור אלא רק מוסיפה כבוד

שואל השאלה:
אין דבר כזה בן אדם שאין לו איך לתרום יש דבר כזה בן אדם שלא אכפת לו מספיק בשביל לתרום

שואל השאלה:
ילדת המוזיקה
זה מדהים בעיניי ואני מקווה שיהיו עוד אנשים כמוך עם כזה רצון לתרום ולעזור. אבל פשוט זה לא המצב ורוב האנשים שעומדים בצפירה זה סתם כדי לצאת ידי חובה ואז ממשיכים כרגיל. אפילו הגענו למצב שלהטבים מקבלים יותר הערכה ותמיכה מניצולי שואה מרוב שהמצב גרוע

^^אני חושבת שאתה מאוד אטום ושיפוטי, ומסתכל על זה בצורה אובייקטיבית מידי שזה הרסני

שואל השאלה:
אני מציאותי זה הכל

חלק מלהיות מציאותי זה גם לדעת לקבל את העובדה שיש אנשים שבאמת לא מסוגלים, בין אם נפשית הם לא יכולים להתמודד עם הנושא לבין אם אין להם את האפשרות הכלכלית/ הפיזית לעזור

הימים האלה כל כך חשובים לי ,אי אפשר להמשיך רגיל לדעתי כשנזכרים בקרעים האיומים האלה . אני לא צוחקת בימים האלה ,מנמיכה טונים ,שומעת מוזיקה שמזכירה אותם או מדברת עליהם כי אלו רק יומיים בשבילם. בנוסף לכל ההתנדבויות חשוב לשמור על אווירה שתואמת אירועים כאלה ובין היתר כן גם לעמוד בצפירה.

שואל השאלה:
זה פשוט לא נכון. לא חייב כסף בשביל לתרום. כל עוד את לא צמח את לגמרי מסוגלת לתרום

ברור שעמדתי, דקה דומייה לזכר האנשים שבזכותם אני חיה.
דקה אחת להקדיש כדי לעמוד בשקט ולחשוב עליהם ועל כל מה שהם עשו בשבילי ובשביל שאני אוכל לצאת מהבית שלי לרחוב בלי טלאי צהוב על הבגד, בשביל שאני אוכל לצאת מהבית שלי לרחוב וללכת על המדרכה, בשביל שאני אוכל להקים עסק ולא יבואו לסגור לי אותו בגלל שהוא עסק יהודי
זה המינימום שאני יכולה לעשות בתור יהודיה, ובתור אזרחית במדינת ישראל

שואל השאלה:
^אם כל כך אכפת לך אז מה את עוד עושה חוץ מלעמוד ואז להמשיך בחיים שלך?

^^^ אני כותבת כל כך הרבה דברים ואתה בוחר לקחת נקודה ספציפית שתהפוך אותך לצודק אם תגיב רק עליה

ברור.
אני חייל והיה טקס אבל גם בדרך כלל אני עומד כדי לכבד

^^^עזרתי בטקס יום השואה ביישוב, כחלק מהתנועה. הקראתי ועזרתי שם בתפאורה

גם ביום הזיכרון לחללי צה''ל אני אעזור בטקס

לעמוד בצפירה זה כבוד בסיסי, או לפחות אם לא לעמוד אז להשאר בשקט ולחשוב על הנופלים גם

שואל השאלה:
אוראלוש
אני לא מנסה להתווכח איתך אני מנסה להבין את הדברים שאת רושמת. אני פשוט מנסה להבין למה את בטוחה שמה שאת אומרת זו לא חשיבה עצלנית וסתם תירוץ בשביל לא לתרום באמת

כתבתי גם שיש אנשים שנפשית או פיזית לא מסוגלים לתרום
ובחרת להתייחס רק ל"כלכלית" בידיעה מלאה שאני לא מדברת על זה, כי לא ציינתי את זה אפילו פעם אחת בכל מה שכתבתי

הצפירה היא נקודת זמן שבה כולם כולל כולם עוצרים את חייהם, ומראים שלעולם לא נוכל באמת באמת להתקדם הלאה כי תמיד יהיה איזה משהו שיזכיר לנו את זה, אבל מעבר לזה, הצפירה שם כדי שלכל אחד יוכל להיות רגע אחד אישי עם עצמו, שבו הוא לא חושב על כל דבר אחר ובאמת מקדיש את הרגע לחשוב רק על האירוע הנורא. אני יכולה להגיד אישית שיש לי קרובי משפחה שמתו בשואה, ואני מודה שביום יום אני לא מקדישה לזה הרבה תשומת לב מסיבות הגיוניות, אבל הצפירה נותנת לי רגע, גם אם רק שתי דקות, באמת לעמוד ושהתמונות שלהם יחלפו לי מול העיניים ושאני באמת אזכור אותם ואת כל שאר האנשים עד כמה שאני רק יכולה.

וגם אם אתה לא רואה בזה מטרה, יש המון אנשים שכן. למשל יש סרטון של שורד שואה שקם מהמיטה שלו בבית החולים לפני כמה ימים בשביל לעמוד בצפירה, אז גם אם אתה לא רואה בזה הרבה ערך, ואני לא אאשים אותך אם לא, אם זה הצו של אפילו רק אחד מהאנשים שעדיין שרדו ושמבחינתנו הוא לא טרחה גדולה, אז אני מרגישה סוג של חובה באמת לעשות את זה. אבל כמובן שזה לא מגיע במקום עזרה לשורדי שואה וכדומה שעדיין בחיים, ושזו תרומה גדולה יותר מלעמוד בצפירה פי מיליונים, וזה באמת דבר שאני משתדלת לעשות כמה שאני יכולה, או אפילו לעזור ולהרים את הטקסים כדי להזכיר לכמה שיותר אנשים על אותם האנשים שנספו.

שואל השאלה:
לא התייחסתי רק לתרומה כלכלית אמרתי גם דרכים אחרות את זו שבוחרת להתייחס לחלק ממה שאני אומר. גם אם את על כיסא גלגלים או עיוורת את יכולה לתרום את סתם לא רוצה כי את עצלנית או כי לא באמת אכפת לך אם את לא באמת הולכת לתרום

ומה עם אנשים שנפשית לא מסוגלים להיפתח לנושא?

כן מן הסתם לכבד את היום ולעצור רגע ל2 דקות

שואל השאלה:
^^אין קשר. איך השואה קשורה ללעזור לניצולי שואה? את כמו אנשים שמנסים לתרץ למה הם לא מביאים שקל לנזקקים

איך השואה קשורה ללעזור לניצולי שואה? מה?

שואל השאלה:
את אמרת שאנשים לא תורמים לניצולי שואה כי הם לא מסוגלים להיפתח לנושא של השואה. איך שני הדברים קשורים?

איך אפשר לעזור לניצול שואה מבלי לחשוב על השואה יא לאד

יש אנשים שהם רגישים מידי באופן ממש פגיע, שלא מסוגלים להיפתח לנושא נטו מההרגשה של התמוטטות וקריסה ברגע אמוציונלי

עמדתי לשנייה ואז קלטתי כמה זה מטומטם והמשכתי בשלי

שואל השאלה:
אגב תחשבו לכם אם היו מתייחסים ללהניח תפילין או לקרוא ברכות השחר באותה הצורה. למה לעמוד בצפירה אתם מרגישים בנוח לכפות על אחרים אבל להניח תפילין שזה גם 5 דקות זה כפייה דתית?

צ'אט אף אחד לא כופה עליך כלום
שאלת מה המהות בלעמוד בצפירה, וכמעט כל אחד כאן הסביר לך מה זה עבורו אבל אף אחד לא אמר לך לעמוד

שואל השאלה:
וחלק גם מקללים ואומרים מה אכפת לך לעמוד חמש דקות ואומרים שאני כפוי טובה. אז למה אם יגידו לך אותו דבר על מצוות ומנהגים מהיהדות כנראה תגידי שזו כפייה דתית?

לא
הייתי חולה וישנתי לא שמעתי אותה אפילו
אם הייתי ערה הייתי עומדת

כאות כבוד

להנציח ולזכור

למה אנשים הולכים לבקר את הקבר של הקרובים שלהם או קוברים אותם? זה לא יחזיר אותם נכון? אבל זה מנהג חשוב של כבוד המת ושל הקרובים אלייך
למה עומדים בצפירה ביום השואה? לעצור את כל מה שאתה עושה לעצום עיניים ולחשוב אך ורק על הנספים החפים מפשע שבלעדיהם יכול להיות שלא הייתה לנו מדינה ולזכור כמה הם היו עושים הכל בכדי להתחלף איתך להעריך אותם ולזכור אותם וגם להעביר לדור הבא כדי שלא יעשו את הטעות הזו שוב
לא תמיד למעשים שתעשה יהיו תועלת או מטרה
העניין הוא הכבוד

שואל השאלה:
כשאנשים הולכים לשיבה או הזכרה זה לא דקה ואז לחזור לחיים שלך

אבל אחרי העמידה והצפירה אתה לא חוזר לחיים שלך יש יום שלם של אבל שמוקדש ליום השואה שאסור לשים מוזיקה שמחה או לצחוק, מי שחוזר לחיים שלו פשוט לא מכבד את היום הזה

שואל השאלה:
מה את עושה ביום השואה חוץ מלעמוד בצפירה?

כן,
כי זה מנהג של כבוד.
זה לא תורם בשום דבר אבל זה עדיין עניין של כבוד, וכדאי להמשיך במנהג הזה. השנה גם אני לא חשבתי על השואה, הראש שלי היה עסוק בדברים אחרים. אחרי הצפירה המשכתי בשלי כרגיל,
אם הייתי בטקס יום השואה זה היה מרגיש אחרת. אבל מן הראוי לעמוד בצפירה ולהמשיך במנהג, שהוא מנהג טוב סך הכול.

חוץ מלעמוד בצפירה אני מדליקה נרות נשמה ורואה סיפורים או סרטונים על השואה ברור שאם אני אתחיל לחשוב על זה כל יום אז זה ימנע ממני להתקדם או להנות בחיים אבל לפחות יום אחד לכבד זה המינימום

שואל השאלה:
ואיך החלטנו שעמידה בצפירה היא פעולה מכבדת? ונגיד לקפוץ על רגל אחת לא?

ברור
זו זכות גדולה בכלל שתהיה לי את היכולת לעמוד ולנשום על האדמה של המדינה שלי בזכות אלה שלא יכולים לעמוד או לא יעמדו יותר
זו לא רק זכות זו חובה ומי שלא עומד מזלזל ומבחינתי זה יותר נוראי לא לעמוד בצפירה מאשר לא לעשות טקס
הצעירה זה לזכר אלה שלא יכלו ולא יכולים לעשות לחיות או להתקיים.
ואנחנו צריכים לכבד אותם ואת המהות שלהם ואת הסיבה שבזכותם אנחנו כאן ולא מפוזרים במדינות אחרות או מחוקים.

כי כשאתה עומד רגיל על שני רגליים אתה משדר סמכותיות, ייצוגיות, אתה מרוכז יותר, אתה משדר כבוד. לקפוץ על רגל אחת משדרת אי רצינות. איך תוכל גם להתרכז אם אתה עסוק בלקפוץ על רגל אחת למשך 2 דקות?

ברור שעמדתי