איך זה בתור כתבה לעיתון בית ספר?

יום השואה הוא יום קשה עבורנו כעם.
הזוועות שעברנו, חרוטות בדם- תמונות בשחור לבן שמספרות סיפור שמעלה בנו צמרמורת כל שנה מחדש.
אבל הדבר החשוב ביותר הוא שלא נשכח.
שלא נשכח את מה שקרה ל6 מיליון מהעם שלנו, ושנמשיך לספר את סיפורם של אלו ששרדו ואלו שנפלו.
השבוע ביקרתי בזיכרון בסלון של משפחת סגל.
דלית דורון סגל המדהימה סיפרה באומץ את סיפור ההישרדות של אמה שחיה באיטליה בשנות המלחמה, וניצלה יחד עם משפחתה בזכות חסיד אומות העולם ג'ינו ברטלי, רוכב אופניים איטלקי ועטור פרסים שניצל את מעמדו והציל כ800 יהודים בשואה.
ברטלי הסתיר במרתף ביתו את אמה של דלית ומשפחתה במשך יותר משנתיים, והעביר מסמכים מזויפים עבור יהודים בכל רחבי איטליה, אותם הסתיר בשלדת האופניים שלו.
במהלך המפגש בביתה הדגישה דלית שאלמלא ג'ינו ברטלי, לא הייתה עומדת כאן היום ומספרת את סיפור משפחתה.
"אם אתה טוב בספורט, מצמידים מדליות לחזה שלך ואחר כך הן נוצצות באיזה מוזיאון. מה שמושג דרך מעשים טובים, מוצמד לנשמה שלך ונוצץ בכל מקום" אמר ברטלי לבנו אנדריאה, משפט שמדגיש את האדם הצנוע וטוב הלב שהוא היה.