14 תשובות
ומתה
הסוף
ונטרפה
ואז חתול זקן מצא אותה ואכל אותה
ואכל אותה זאב
וחזרה בשלום
שואל השאלה:
נראה לי שכחתם לציין בין השורות שהיא עם 9 נשמות עם כל מספר המוות קליני שעשיתם לה
נראה לי שכחתם לציין בין השורות שהיא עם 9 נשמות עם כל מספר המוות קליני שעשיתם לה
ואז היא אמרה שהיא רוצה להיות חבר של חברות הביטוח של החברה להגנת הסביבה
(נתתי למקלדת להשלים)
(נתתי למקלדת להשלים)
ואז שינתה תשם כי מה זה השם הזה נועה
ואחרי שהיא אמרה את זה היא קפצה על דינוזאור שלא יודע מה לעשות עם זה
הדינוזאור לא היה צריך לעשות את כל הפרטים של התרבות המקומית של מלונות בים המלח, אבל אני רוצה להיות בטוח שאני מבין שזה הגיוני כי אני צריך עוד יותר טוב מזה
ולקחה איתה סל קטן מלא בפירורי עוגיות שאפתה עם סבתא שלה.
היער היה ירוק וריחני, והשמש הציצה מבעד לעצים הגבוהים. נועה אהבה לחקור את הטבע, ולא פחדה אפילו קצת.
בעודה הולכת, שמעה רשרוש בין השיחים. היא נעצרה, מציצה בזהירות ומתוך השיח יצא *שועל קטן עם צעיף אדום!*
הוא הסתכל עליה במבט מופתע, ואז חייך ואמר:
שלום! אני פוקסי. מה ילדה קטנה כמוך עושה לבדה ביער?
נועה חייכה בחזרה ואמרה:
אני מחפשת את אבן הקסמים שסבתא סיפרה לי עליה. היא אמורה להגשים משאלה אחת ואני רוצה שכולם בעולם יחייכו כל יום!
השועל מצמץ בהתרגשות אז נועה ופוקסי, השועל עם הצעיף האדום, החליטו להמשיך יחד במסע אל אבן הקסמים.
הם חצו פלג נחל קטן, דילגו מעל גזעים, ונזהרו לא להעיר את הדוב הישן במערה. תוך כדי המסע, פוקסי לימד את נועה איך להאזין לרוח בעצים ואיך לדבר עם פרפרים (כן, לפרפרים יש שפה מיוחדת של צבעים!).
בסוף היום, כשהשמש התחילה לשקוע והיער נצבע בזהב, הם הגיעו לקרחת יער מלאה בפרחי זהב זוהרים. במרכזה עמדה האבן לא גדולה, אבל מבריקה כמו לב של כוכב.
נועה סגרה את עיניה ולחשה את משאלתה:
*"שכל האנשים בעולם יחייכו לפחות פעם אחת ביום, אפילו אם סתם כי ראו כלבלב עושה שטות."*
פתאום האבן הבהבה באור רך, ושקט נעים עטף את היער.
פוקסי חייך.
המשאלה שלך התקבלה, נועה. את ילדה מיוחדת מאוד.
והם חזרו יחד הביתה נועה עם לב מלא שמחה, ופוקסי ובכן, עם חתיכת עוגייה בכיס של הצעיף.
ומאז אומרים, שאם תקשיבו טוב לרוח בין העצים אולי תשמעו צחוק קטן, כמו של ילדה בלונדינית עם משאלה יפה בלב.
*סוף.*
היער היה ירוק וריחני, והשמש הציצה מבעד לעצים הגבוהים. נועה אהבה לחקור את הטבע, ולא פחדה אפילו קצת.
בעודה הולכת, שמעה רשרוש בין השיחים. היא נעצרה, מציצה בזהירות ומתוך השיח יצא *שועל קטן עם צעיף אדום!*
הוא הסתכל עליה במבט מופתע, ואז חייך ואמר:
שלום! אני פוקסי. מה ילדה קטנה כמוך עושה לבדה ביער?
נועה חייכה בחזרה ואמרה:
אני מחפשת את אבן הקסמים שסבתא סיפרה לי עליה. היא אמורה להגשים משאלה אחת ואני רוצה שכולם בעולם יחייכו כל יום!
השועל מצמץ בהתרגשות אז נועה ופוקסי, השועל עם הצעיף האדום, החליטו להמשיך יחד במסע אל אבן הקסמים.
הם חצו פלג נחל קטן, דילגו מעל גזעים, ונזהרו לא להעיר את הדוב הישן במערה. תוך כדי המסע, פוקסי לימד את נועה איך להאזין לרוח בעצים ואיך לדבר עם פרפרים (כן, לפרפרים יש שפה מיוחדת של צבעים!).
בסוף היום, כשהשמש התחילה לשקוע והיער נצבע בזהב, הם הגיעו לקרחת יער מלאה בפרחי זהב זוהרים. במרכזה עמדה האבן לא גדולה, אבל מבריקה כמו לב של כוכב.
נועה סגרה את עיניה ולחשה את משאלתה:
*"שכל האנשים בעולם יחייכו לפחות פעם אחת ביום, אפילו אם סתם כי ראו כלבלב עושה שטות."*
פתאום האבן הבהבה באור רך, ושקט נעים עטף את היער.
פוקסי חייך.
המשאלה שלך התקבלה, נועה. את ילדה מיוחדת מאוד.
והם חזרו יחד הביתה נועה עם לב מלא שמחה, ופוקסי ובכן, עם חתיכת עוגייה בכיס של הצעיף.
ומאז אומרים, שאם תקשיבו טוב לרוח בין העצים אולי תשמעו צחוק קטן, כמו של ילדה בלונדינית עם משאלה יפה בלב.
*סוף.*
דאמ למה לעזעזל כתבת את כל זה
טוב אז אני מקווה שלא יהיה לך נוח לכולם יש את כל מה שצריך כדי להגיע למצב שבו הוא נמצא במצב כזה דבר שלישי הקרוב בשעה כזאת של החברה הישראלית בישראל ובעולם הערבי של החברה הישראלית בישראל ובעולם הזה הוא לא היה לו
באותו הנושא: