מה אתם מרגישים כשאתם נזכרים באדם השנוא עליכם ולא מצליחים להפסיק לחשוב עליו?

אני מרגיש כאילו אני עולה באש

אני מרגישה כאילו באלי להרוג אותו

מרגישה עצבים ברמה גבוהה ואז אני נכנסת לטיקטוק ורואה ברייןרוט ואז זה עובר

שואל השאלה:
גם אני לא רוצה לשנוא אנשים אבל יש רק אדם אחד שאני שונאת

עייף כי אני ממש עכשיו עייף

מבינה שאם לא אסלח לה זה אומר שלא סלחתי לעצמי
כי כשאת לא סולחת לה, את כאילו גם לא משחררת את עצמך מכל מה שאת מרגישה שעשית "לא בסדר".
ובגלל זה כשאת לומדת לסלוח לה, את גם נותנת לעצמך מקום להבין לרפא ולהגיד: "עשיתי מה שיכולתי אז, וזו לא אשמתי."

אבל חשוב לדעת את לא חייבת לסלוח לה. לא עכשיו ולא בכלל. סליחה היא תהליך, והיא קודם כל בשבילך, לא בשבילה.

דיברתי בלשון נקבה אך לא יודעת את הסיפור המלא3>

שואל השאלה:
אני לא יכולה לסלוח לו (זה בן)
הוא גרם לי לתקופה יחסית ארוכה בחיים שלי לשנוא את עצמי

את מבינה? זה בדיוק העניין.
לפעמים מה שקשה לסלוח זה לא רק לו, אלא לעצמך על זה שנתת למישהו לגרום לך להרגיש ככה בכלל.
וזה לא באשמתך. בכלל.
כשאנחנו אוהבים מישהו במיוחד בגיל שלך, כשאהבה מרגישה כמו כל העולם אנחנו לפעמים מקריבים את עצמנו מבלי להבין כמה זה ישפיע עלינו לטווח הארוך.
אז אולי כרגע את לא במקום שבו את יכולה להגיד "סלחתי לו". וזה בסדר.
אבל אולי כן תנסי לאט לאט להגיד: "מגיע לי להפסיק לשנוא את עצמי בגללו."
להתחיל להחזיר לעצמך חלקים שהוא גרם לך לאבד.

שואל השאלה:
אני כבר לא שונאת אותי
ואני לא בטוחה אם הבנתי מה כתבת על אהבה אבל גם לא אהבתי אותו אם התכוונת לזה
הוא סתם מישהו מעצבן ומגעיל שישב לידי בכיתה

שבא לי להרביץ להם (^3^)/