5 תשובות
ממש ככה במיוחד אם זה שיר שקשה ללמוד אותו
למשל הפעם הראשונה שזה קרה לי זה לפני 4 שנים עם מאסטר אוף פאפטס גאד דאמ אם אני שומע את הריף הזה עוד פעם אחת בחיים שלי
למשל הפעם הראשונה שזה קרה לי זה לפני 4 שנים עם מאסטר אוף פאפטס גאד דאמ אם אני שומע את הריף הזה עוד פעם אחת בחיים שלי
היה לי ככה עם stairway to heaven.
איזה שנה שלמה דילגתי עליו כל פעם בפלייליסט לא יכולתי להקשיב לו פשוט
ואז ראיתי בטיקטוק אדיט של לד זפלין עם השיר ונזכרתי כמה השיר הזה באנגר
השלמנו ועכשיו אנחנו חברים טובים שוב
איזה שנה שלמה דילגתי עליו כל פעם בפלייליסט לא יכולתי להקשיב לו פשוט
ואז ראיתי בטיקטוק אדיט של לד זפלין עם השיר ונזכרתי כמה השיר הזה באנגר
השלמנו ועכשיו אנחנו חברים טובים שוב
בהחלט מזדהה! זה קורה להרבה, כשעובדים על יצירה שאנחנו אוהבים יותר מדי (או צריכים לעבוד. מורי נגינה יהרגו את כולנו בסוף) והיא פשוט "נשרפת" לנו באוזניים
הפתרון שלי: תמיד כדאי להחזיק בכמה יצירות קצרות או קטעים קלילים שאתם אוהבים (אבל לא מדי אוהבים!) בשלוף. ברגע שאתם מרגישים שהיצירה הראשית מתחילה להציק קחו ממנה הפסקה, נגנו אתם היצירות האלה ואז תחזרו. זה גם מחדש את ההתלהבות וגם שומר על היצירה שאנחנו צריכים לנגן בלי שנשנא אותה יותר ממה שאנחנו שונאים
נגיד witches dance של פגאניני זה אחלה
הפתרון שלי: תמיד כדאי להחזיק בכמה יצירות קצרות או קטעים קלילים שאתם אוהבים (אבל לא מדי אוהבים!) בשלוף. ברגע שאתם מרגישים שהיצירה הראשית מתחילה להציק קחו ממנה הפסקה, נגנו אתם היצירות האלה ואז תחזרו. זה גם מחדש את ההתלהבות וגם שומר על היצירה שאנחנו צריכים לנגן בלי שנשנא אותה יותר ממה שאנחנו שונאים
נגיד witches dance של פגאניני זה אחלה
קישורים מצורפים:
חלחחח פאקינג רסיטל יש לי חמש יצירות שאני לא אשמע מרצוני יותר לעולם
עבדתי על revolutionary etude של שופן הרבה חודשים וניגנתי את זה בלי סוף אבל נראה שלא נמאס לי לשמוע ולנגן אותו.. אבל זה כן קורה לי עם יצירות אחרות, הרבה, אבל אם אני עושה הפסקה ארוכה מספיק מהיצירה אז אני גם אוכל לחזןר להקשיב בלי בעיה