8 תשובות
פעם הייתי בוכה מסרטונים עצובים ומחממי לב
היום אני כבר לא בוכה מזה
לבכות זה לחלשים
אנונימית
הפרק האחרון של fist of the north star
בחיים לא בכיתי מסרטון. חוץ מבפעם הראשונה שראיתי אווטאר כשהייתי קטן, כשצוקו הציל את קטרה מכשפות הברק של אזולה
אנונימי
בכיתי מהסרט הפסנתרן בסצנה שהוא מנגן את בלדה מס1 לחייל הנאצי וגם בסצנה שהוא מנגן בסוף הסרט את הוואלס של שופן ומחייך ובוכה.
וגם בערוצי ילדים אחרי שעה מסוימת בלילה יש שם לפעמים קטעי אנימציה ששרים שירי לילה ואומרים שהגיע זמן ללכת לישון.
ובערך כל סרטון שיש בו בעל חיים שמת.
ויש ביצוע ספציפי של וואלס מס64 של שופן שאני מאוד מאוד אוהבת והוא גרם לי לבכות.
סצנה בסרט סולאריס מ1972 שכריס מראה להארי סרטון על הילדות שלו עם יצירה של באך ברקע וזה גרם לי לבכות.
וגם סצנה מתוך הסרט אנדרי רובליוב שאנדרי מחבק את הילד בסוף הסרט, זה היה מאוד יפה.
דברים של חטופים
הפרק האחרון של הסדרה הקוריאנית מר פלנקטון. למרות שרמזו את הסוף מההתחלה. זה עדיין גם לי לבכות. מה שנקרא ktrauma
שואל השאלה:
זהו?
לי גם זה
אנונימי
אנשים זקנים שהנכדים שלהם מתעלמים מהם