איך היה לכם המעבר מיסודי/חטיבה לתיכון?

עברתי עם החברה הכי טובה שלי אז היה כיף

היה קשה אבל זה די כיף אחרי שעוברים

שואל השאלה:
תפרטו יותר

לקח לי רגע להתרגל אבל בסך הכל בסדר

זה פשוט שיש הרבה קשיים של נגיד בחירת מגמות וזה אבל מהרגע שמגיעים לתיכון כמעט כל הקשיים נפתרים מעצמם

בהתחלה זה קשה אבל שמיתרגלים ומכירים חברים חדשים זה נהיה סבבה לגמרי

המעבר מיסודי לחטיבה הוא הרבה יותר מהמעבר מחטיבה לתיכון

מהיסודי היה קצת קשה כי הרמה עולה וקיבלתי ציונים ממש לא טובים והילדים בשכבה מעל די מפחידים ולא מכבדים אותך אבל הכי כיף זה להכיר חברים חדשים ולהתחיל מחדש למשל היו ילדים ביסודי שלא ממש חיבבתי אז שמו אותי בכיתה עם חברות שלי ושום בנים מהכיתה הקודמת

המעבר לחטיבה היה נורא קשה כי לא התחברתי שם עם אף אחד ולא הכרתי אף אחד וגם חזרתי בדיוק אחרי אשפוז במחלקה סגורה של 8 חודשים. זאת אומרת שעברתי לחטיבה בפעם הראשונה מאז 8 חודשים שלא ראיתי עולם בכלל
המעבר לתיכון היה קל כי זה אותו בית ספר

היה קשוח
מבחינה חברתית הייתי די לבד (החברה הכי טובה שלי עברה בית ספר בגלל המלחמה ובתחילת השנה הייתי עם חברה אחרת שלי אבל אנחנו כבר לא חברות)
מבחינת לימודים בחלק מהמקצועות לא הבנתי הרבה אבל כן למדתי למבחנים אז קיבלתי לרוב ציונים טובים

מיסודי לחטיבה כיף כיתה ז בכללי כיתה כייפית אם יש לך חברים
מעבר לתיכון זה סיוט. אתה מנתק קשר ממלא חברים אנשים משתנים מתחילים למצוא חברים חדשים ויש כאלה שנשארים מאחור שלא לדבר על זה שהלימודים משמעותית קשים יותר!!
נעבור את זה אבל❤❤❤

הכל יהיה בסדר
את הצלחת לעשות מעבר דומה כבר בעבר

לי יש סיפור קצת פחות שמח אבל זה בעיקר באשמתי
בסוף עברתי כיתה והכל נהיה טוב ועכשיו אני עם החברה הכי טובה שלי בכיתה

כיתה ז כיתה נוראית ולא כיפית בכלל מבחינה חברתית לפחות לי זה היה ככה

מיסודי לחטיבה היה לי מעבר נוראי ועדיין לא עליתי התיכון אז נראה..

עברתי מיסודי לתיכון ביחד עם כמה חברות מהיסודי . מצד אחד זה לא היה פשוט והרגשתי הרבה פעמים גלגל שלישי בהמון דברים בכיתי המון והיו לי תקופות לא פשוטות. מצד שני התיכון זאת היתה תקופה שבה באמת גיליתי המון דברים על עצמי כן היו שם רגעים מאוד יפים והיום שנתיים אחרי אני מגיעה לבקר בתיכון שהייתי בו ולדבר עם מורים ואנשים בסך הכל זה עיצב אולי כבן אדם ואני חושבת שצריך לעבור את התקופות האלה גם אם הן קצת קשות.

היה לי קשה מאוד לא הצלחתי להירדם בלילה שבוע לפני ובכיתי את החיים שלי
פחדתי שאני לא אכיר חברות חדשות ושכל החברות שלי יכירו חברות ואני אשאר לבד
ראיתי איך הן מתחברות עם בנות ומדברות איתן ואני פשוט לא הצלחתי למצוא נושא שיחה ובכללי אני גם די ביישנית אז לא תמיד יש לי את האומץ לדבר וממש לפתוח נושא שיחה ליד אנשים שאני לא מכירה
ניסיתי פשוט להיצמד לחברה אחת שאני מרגישה בטוחה לידה וככה לאט לאט הכרתי קצת בנות חדשות
זה לא קרה בבת אחת לקח לי יחסית זמן משהו כמו חצי שנה או שנה ואפילו תאמת עד עכשיו יש לי את זה קצת ואני אמצע ח
את תיהי בסדר ממה את בעיקר חוששת?

הלך לי דווקא טוב כי היה לי ממש ממש רע ביסודי חברתית אז כיאלו הייתי יותר אופטימית וגם שמחתי לסיים את היסודי..
הקטע שעליתי לכיתה מדעית שזה כיאלו כיתה יותר מבודדת משאר השכבה אז לא באמת נחשפתי לכולם ורק בתיכון גיליתי על שאר השכבה.
חברתית מצאתי את עצמי רק בכיתה ט, אבל! באמצע כיתה ז התחיל כל הבלאגן של הקורונה אז רק כיתה ט היתה רגילה ולא באמת היה לי זמן קודם להתחבר עם ילדים מהכיתה.
כן היו בנות שדיברתי איתן בבית ספר אבל רק בכיתה ט הפכנו בלתי נפרדות (לאותה תקופה כי הפסקתי להיות חברה שלהן שנה אחר כך- מסיבות שלא קשורות).
אני בן אדם שתמיד היה לו קושי חברתי וכן מצאתי את עצמי באופן דיי מופתיע מוצאת אנשים שהיו חברים שלי לתקופות שונות..

תאמת לא הכנתי את עצמי לזה שיהיו לי חברים.. כיאלו המצב החברתי ביסודי היה כל כך קטסטרופה פשוט ויתרתי על זה בראש ואני זוכרת שאמרתי לעצמי שהדבר הכי גרוע זה שאני אשב בהפסקות לבד עם הטלפון..
אבל בסופו של יום אני הסתדרתי ופחות משנה אני מסיימת!

בהקשר לימודית - שוב פעם לא באמת חוויתי חוויה של חטיבה/ תיכון רגילה בגלל הקורונה והמלחמה אז לא באמת יודעת להגיד לך