20 תשובות
זה לא מסתדר זה כל הקטע
זה לא מסתדר.
זה מסתדר-
לפי היהדות העולם נוצר מסוג של מפץ גדול פשוט ביהדות מאמינים שאלוהים הוא שיצר את המפץ הגדול.
יהדות הולכת עם מדע אנחנו פשוט מאמינים שה הוא שעשה את זה ככה
לפי היהדות העולם נוצר מסוג של מפץ גדול פשוט ביהדות מאמינים שאלוהים הוא שיצר את המפץ הגדול.
יהדות הולכת עם מדע אנחנו פשוט מאמינים שה הוא שעשה את זה ככה
אנונימי
^זה לא הבעיה העיקרית.
הבעיה העיקרית היא דרך הבריאה.
אלוהים עשה הכל ב6 ימים, כשמרכז היקום היא הארץ, או שהעולם (והיקום כולו לצורך העניין) נבראו בתהליך מאוד שונה לאורך מיליארדי שנים?
הבעיה העיקרית היא דרך הבריאה.
אלוהים עשה הכל ב6 ימים, כשמרכז היקום היא הארץ, או שהעולם (והיקום כולו לצורך העניין) נבראו בתהליך מאוד שונה לאורך מיליארדי שנים?
לא חייב להסתדר. המפץ הגדול היא תאוריה שלא הוכחה. בריאת העולם כתובה בתורה שניתנה למשה מהקב"ה מול 3 מליון אנשים.
^בהתחשב בזה שאין טיפת הוכחה ליציאת מצרים הטענה הזו לא רלוונטית.
לעומת זאת, יש המון הוכחות לתיאוריית המפץ הגדול, שהיא תיאוריה מדעית, ממש לא גישוש באפלה.
לעומת זאת, יש המון הוכחות לתיאוריית המפץ הגדול, שהיא תיאוריה מדעית, ממש לא גישוש באפלה.
המפץ הגדול קרא מאת ה
ככה הוא ברא את העולם
העולם היה תוהו ובואו והם יצר מפץ שנמשך מלא זמן
דרך אגב 7 ימים אצלו לא בהכרח שווה ל7 ימים אצלנו...
יכול להיות שיום נמשך מיליוני שנים...
רחרי שנוצר גוש אבנים ה התחיל לבנות את העולם
דינוזאורים לא אמרו לגמרי שלא התקיים
אני לא מאמינה שבני אדם באו מקוף
אבל זה לא בהכרח חייב לסתור
דרך אגב הכל אצלנו כל גוף האדם כל החיים המיחזור והכל זה נס ,אי אפשר לא להאמין אחרי שרואים דבר כאלה
ככה הוא ברא את העולם
העולם היה תוהו ובואו והם יצר מפץ שנמשך מלא זמן
דרך אגב 7 ימים אצלו לא בהכרח שווה ל7 ימים אצלנו...
יכול להיות שיום נמשך מיליוני שנים...
רחרי שנוצר גוש אבנים ה התחיל לבנות את העולם
דינוזאורים לא אמרו לגמרי שלא התקיים
אני לא מאמינה שבני אדם באו מקוף
אבל זה לא בהכרח חייב לסתור
דרך אגב הכל אצלנו כל גוף האדם כל החיים המיחזור והכל זה נס ,אי אפשר לא להאמין אחרי שרואים דבר כאלה
אין שום הוכחה לתיאורית המפץ הגדול
כי כמו שהיא-תאוריה
אף אחד לא חיי שם כדי לספר
לאומת זאת יציאת מצריים מועברת מדור לדור,כל דור מספר על יציאת מצרים,בדיוק כמו קבלת התורה וקרית הים
אתה מעביר לבן שמעביר לבן שמעביר לבן וכן הלאה
לכן יש קצת יותר ביסוס לדעתי
כי כמו שהיא-תאוריה
אף אחד לא חיי שם כדי לספר
לאומת זאת יציאת מצריים מועברת מדור לדור,כל דור מספר על יציאת מצרים,בדיוק כמו קבלת התורה וקרית הים
אתה מעביר לבן שמעביר לבן שמעביר לבן וכן הלאה
לכן יש קצת יותר ביסוס לדעתי
^היא אכן תיאוריה. תיאוריה מדעית.
"תאוריה מדעית היא הסבר של היבט של עולם הטבע והיקום שנבדק ואושש שוב ושוב בהתאם לשיטה המדעית, תוך שימוש בפרוטוקולים מקובלים של תצפית, מדידה והערכה של תוצאות"
תיאוריה זה דבר עם הוכחות. לא משהו בסגנון "סיפרו לי".
והאמת היא שיש לפחות דור אחד עם חור בסיפור יציאת מצרים. אנחנו יודעים את זה מהתנך, סיפור המלך יאשיהו.
דור לפניו לא הכירו את יציאת מצרים. הוא עצמו לא הכיר.
"תאוריה מדעית היא הסבר של היבט של עולם הטבע והיקום שנבדק ואושש שוב ושוב בהתאם לשיטה המדעית, תוך שימוש בפרוטוקולים מקובלים של תצפית, מדידה והערכה של תוצאות"
תיאוריה זה דבר עם הוכחות. לא משהו בסגנון "סיפרו לי".
והאמת היא שיש לפחות דור אחד עם חור בסיפור יציאת מצרים. אנחנו יודעים את זה מהתנך, סיפור המלך יאשיהו.
דור לפניו לא הכירו את יציאת מצרים. הוא עצמו לא הכיר.
^ מאיפה השטות האת על המלך יאשיהו?
יאשיהו בדורו יחד עם כל עם ישראל עלו לרגל לבית המקדש והקריבו קרבן פסח המשך ל-1000 שנה שעשו זאת לפניו.
יאשיהו בדורו יחד עם כל עם ישראל עלו לרגל לבית המקדש והקריבו קרבן פסח המשך ל-1000 שנה שעשו זאת לפניו.
חח זה כל הקטע, זה לא.
^ לא קראת. ואם קראת לא הבנת. המפרשים מסבירים שלא עולה על הדעת שלא הקריבו קרבן פסח. והתשובה שלהם היתה שיאשיהו הקריב באירוע המוני את ההקרבה וזה היה השינוי.
^"לא עולה על הדעת" זה לא מסתדר על מה שכתוב בתנך.
בתנך כתוב במפורש
"וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וְאֶת עַכְבּוֹר בֶּן מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: 'לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת ה' בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה כִּי גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ'."
אבותיו לא הכירו את מה שכתוב בספר התורה.
בתנך כתוב במפורש
"וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וְאֶת עַכְבּוֹר בֶּן מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: 'לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת ה' בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה כִּי גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ'."
אבותיו לא הכירו את מה שכתוב בספר התורה.
^מציע שתלמד לקרוא את הספר מתישהו.
התנך אומר בפירוש-העם לא הכיר את התנך. העם לא הכיר את פסח. העם לא הכיר את אלוהים.
כל הטענות שהם מציגים פה רבות על התאריך של "מתי בדיוק הפסיק העם לחגוג פסח, ומי בדיוק חגג או לא חגג".
הנקודה החשובה ביותר, היא שהם הפסיקו. עם ישראל לא חגג את הפסח לפחות פעם אחת.
זה לב הדיון. לא האם נשים הקריבו קורבנות או לא.
התנך אומר בפירוש-העם לא הכיר את התנך. העם לא הכיר את פסח. העם לא הכיר את אלוהים.
כל הטענות שהם מציגים פה רבות על התאריך של "מתי בדיוק הפסיק העם לחגוג פסח, ומי בדיוק חגג או לא חגג".
הנקודה החשובה ביותר, היא שהם הפסיקו. עם ישראל לא חגג את הפסח לפחות פעם אחת.
זה לב הדיון. לא האם נשים הקריבו קורבנות או לא.
^
מציע שתלמד את התנ"ך עם מפרשים או לפחות תעשה גוגל.
הקדמה
נאמר בפרקנו:
יח. "ולא נעשה פסח כמֹהו בישראל מימי שמואל הנביא, וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו, והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם".
נשאלת השאלה: האם מימי שמואל הנביא, שהיה אחרון השופטים, לא עשו בני שראל את הפסח?!
דברים דומים נאמרו גם במקבילה בספר מלכים ב פרק כ"ג:
כא. "ויצו המלך את כל העם לאמר: עשו פסח לד' אלקיכם, ככתוב על ספר הברית הזה.
כב. כי לא נעשה כפסח הזה מימי השֹׁפטים אשר שפטו את ישראל, וכל ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה.
כג. כי אם בשמֹנה עשרה שנה למלך יאשיהו נעשה הפסח הזה לד' בירושלם".
נשאלת השאלה: האם מימי השופטים, לא עשו בני שראל את הפסח?!
כאשר מעיינים בפסוק רואים שלא כתוב: "כי לא נעשה פסח מימי השֹׁפטים אשר שפטו את ישראל", אלא: "כי לא נעשה כפסח הזה מימי השֹׁפטים אשר שפטו את ישראל". כלומר: בני ישראל עשו את הפסח כל השנים, אלא שהיה משהו מיוחד בפסח שעשה יאשיהו.
מה היה המיוחד בפסח יאשיהו? בכך נחלקו המפרשים:
א. הסברו הראשון של רש"י
1. הסבר רש"י
כתב רש"י בספר מלכים: "לא נעשה כפסח הזה - לא נתקבצו רוב עם בכל פסח, כמו שנתקבצו בזה.
מימי השופטים - מימי שמואל, כתוב בדברי הימים (ב לה, יח). לפי שאף שמואל החזיר ישראל למוטב, וקבצם המצפתה".
כלומר: בני ישראל עשו את הפסח במשך כל ימי המלכים, אלא שמימי שמואל הנביא לא היה עם רב כל כך בעשיית הפסח.
2. שאלה על דברי רש"י
יש לשאול על פירוש זה: מדוע בימי דוד ושלמה לא היה עם רב כל כך? והרי בימי שלמה נאמר: "יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרֹב, אֹכלים ושֹתים ושמחים" (מלכים א ד, כ)!
3. הסבר ה"משך חכמה"
יש לענות על שאלה זו על פי מה שכתב ה"משך חכמה" (ויקרא ד, ו): "מימות שחרבה שילה, הלא בבמת נוב ובגבעון לא הקריבו מחוסרי כפרה את חטאתיהם, ואם כן זבה ויולדת לא היו טהורים לאכול קדשים, ואם כן פסח לא אכלו נשים, וכן זבים ומצורעים לא היו יכולים להיטהר, ואתי שפיר מה דכתיב בספר מלכים (ב כג, כב): 'לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים', ובדברי הימים (ב לה, יח) כתיב: 'מימי שמואל הנביא', כי הנשים לא עשו הפסח".
כלומר: בכל השנים מאז חורבן שילה ועד בנין בית במקדש לא יכלו כל היולדות ושאר מחוסרי הכפורים, שהם זב זבה ומצורע, להביא את קרבנותיהם, כיון שקרבנות אלו לא קרבו במשכן נב וגבעון, אלא רק בשילה ובירושלים (מגילה ט ע"ב). מתוך כך כל הנשים שילדו לא יכלו לעשות את הפסח, כלומר: כמעט חצי מעם ישראל לא יכול היה לעשות את הפסח! ולכן נאמר כאן: "מימי שמואל הנביא", שבימיו חרבה שילה.
לפי זה מיושב מה שכתב רש"י: "לא נעשה כפסח הזה - לא נתקבצו רוב עם בכל פסח, כמו שנתקבצו בזה". אלא ששאלנו על פירושו: מדוע בימי דוד לא היה עם רב כל כך?
לפי ה"משך חכמה" התשובה היא לא מפני שישראל היו מועטים, אלא מפני שאי אפשר היה ליולדות להקריב את קרבנן, וזה מנע מהן להקריב את קרבן הפסח.
מציע שתלמד את התנ"ך עם מפרשים או לפחות תעשה גוגל.
הקדמה
נאמר בפרקנו:
יח. "ולא נעשה פסח כמֹהו בישראל מימי שמואל הנביא, וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו, והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם".
נשאלת השאלה: האם מימי שמואל הנביא, שהיה אחרון השופטים, לא עשו בני שראל את הפסח?!
דברים דומים נאמרו גם במקבילה בספר מלכים ב פרק כ"ג:
כא. "ויצו המלך את כל העם לאמר: עשו פסח לד' אלקיכם, ככתוב על ספר הברית הזה.
כב. כי לא נעשה כפסח הזה מימי השֹׁפטים אשר שפטו את ישראל, וכל ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה.
כג. כי אם בשמֹנה עשרה שנה למלך יאשיהו נעשה הפסח הזה לד' בירושלם".
נשאלת השאלה: האם מימי השופטים, לא עשו בני שראל את הפסח?!
כאשר מעיינים בפסוק רואים שלא כתוב: "כי לא נעשה פסח מימי השֹׁפטים אשר שפטו את ישראל", אלא: "כי לא נעשה כפסח הזה מימי השֹׁפטים אשר שפטו את ישראל". כלומר: בני ישראל עשו את הפסח כל השנים, אלא שהיה משהו מיוחד בפסח שעשה יאשיהו.
מה היה המיוחד בפסח יאשיהו? בכך נחלקו המפרשים:
א. הסברו הראשון של רש"י
1. הסבר רש"י
כתב רש"י בספר מלכים: "לא נעשה כפסח הזה - לא נתקבצו רוב עם בכל פסח, כמו שנתקבצו בזה.
מימי השופטים - מימי שמואל, כתוב בדברי הימים (ב לה, יח). לפי שאף שמואל החזיר ישראל למוטב, וקבצם המצפתה".
כלומר: בני ישראל עשו את הפסח במשך כל ימי המלכים, אלא שמימי שמואל הנביא לא היה עם רב כל כך בעשיית הפסח.
2. שאלה על דברי רש"י
יש לשאול על פירוש זה: מדוע בימי דוד ושלמה לא היה עם רב כל כך? והרי בימי שלמה נאמר: "יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרֹב, אֹכלים ושֹתים ושמחים" (מלכים א ד, כ)!
3. הסבר ה"משך חכמה"
יש לענות על שאלה זו על פי מה שכתב ה"משך חכמה" (ויקרא ד, ו): "מימות שחרבה שילה, הלא בבמת נוב ובגבעון לא הקריבו מחוסרי כפרה את חטאתיהם, ואם כן זבה ויולדת לא היו טהורים לאכול קדשים, ואם כן פסח לא אכלו נשים, וכן זבים ומצורעים לא היו יכולים להיטהר, ואתי שפיר מה דכתיב בספר מלכים (ב כג, כב): 'לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים', ובדברי הימים (ב לה, יח) כתיב: 'מימי שמואל הנביא', כי הנשים לא עשו הפסח".
כלומר: בכל השנים מאז חורבן שילה ועד בנין בית במקדש לא יכלו כל היולדות ושאר מחוסרי הכפורים, שהם זב זבה ומצורע, להביא את קרבנותיהם, כיון שקרבנות אלו לא קרבו במשכן נב וגבעון, אלא רק בשילה ובירושלים (מגילה ט ע"ב). מתוך כך כל הנשים שילדו לא יכלו לעשות את הפסח, כלומר: כמעט חצי מעם ישראל לא יכול היה לעשות את הפסח! ולכן נאמר כאן: "מימי שמואל הנביא", שבימיו חרבה שילה.
לפי זה מיושב מה שכתב רש"י: "לא נעשה כפסח הזה - לא נתקבצו רוב עם בכל פסח, כמו שנתקבצו בזה". אלא ששאלנו על פירושו: מדוע בימי דוד לא היה עם רב כל כך?
לפי ה"משך חכמה" התשובה היא לא מפני שישראל היו מועטים, אלא מפני שאי אפשר היה ליולדות להקריב את קרבנן, וזה מנע מהן להקריב את קרבן הפסח.
^ כבר עניתי לך. לא קוראים את הפסוקים כפשוטם ללא מדרשים ומפרשים. כשקוראים את המפרשים הכל מתבהר. לקרוא פסוקים ככתבם זו קריאה של הצדוקים שהאינטרס העומד מאחוריה הוא לא להיות מחוייב לתורה ולמצוות
^לא להיות מחוייב לתורה ולמצוות זה לפרש פסוקים.
כתוב בתורה דבר אחד. אם התורה לא משקרת ומה שכתוב בה הוא בהכרח אמת. אז לפרש אותו בצורה שונה ממה שכתוב שם זה לא להיות מחוייב אלייה.
כתוב בתורה דבר אחד. אם התורה לא משקרת ומה שכתוב בה הוא בהכרח אמת. אז לפרש אותו בצורה שונה ממה שכתוב שם זה לא להיות מחוייב אלייה.
^^חוץ מזה שממש לא.
התנך מספר לנו שבתקופתו העם חטא, ולא זכר את הניסים שעשה להם ה'.
כולם כולל המלך.
עד שיום אחד, הכהן הגדול והסופר המלכותי מוצאים ספר תנך במחסנים של הארמון, מקריאים את הסיפור למלך, שמבין שהוא וכל העם חטאו. אז הוא מקריא את הספר לעם שבוכה, קורע את בגדיו.
לאחר מכן המלך מבצע רפורמה דתית נרחבת, מטהר את המקדש, וחוגג לראשונה זה דורות את ליל הסדר.
התנך מספר לנו שבתקופתו העם חטא, ולא זכר את הניסים שעשה להם ה'.
כולם כולל המלך.
עד שיום אחד, הכהן הגדול והסופר המלכותי מוצאים ספר תנך במחסנים של הארמון, מקריאים את הסיפור למלך, שמבין שהוא וכל העם חטאו. אז הוא מקריא את הספר לעם שבוכה, קורע את בגדיו.
לאחר מכן המלך מבצע רפורמה דתית נרחבת, מטהר את המקדש, וחוגג לראשונה זה דורות את ליל הסדר.
אנחנו לא לומדים תורה רק מהתנך זה גם ציווי ה
גם מהמשנה,פרשנים וכו
זה ידוע
גם מהמשנה,פרשנים וכו
זה ידוע
^זה ציווי מהתורה שבעל פה.
לא ציווי מהתורה.
לא ציווי מהתורה.