20 תשובות
סיפור חיי בערך
לא, לרוב האנשים לא אכפת ממני
כן, לא מצליחה להאמין שאוהבים אותי
כןן רוב הזמן מרגישה ככה
למה?
למה אתם חושבים ששונאים אתכם?
זה פשוט מרגיש ככה אי אפשר להסביר
אבל למה? אומרים לכם מילים פוגעות?
מרביצים לכם? או שהכל בראש
לרובם לא אכפת מתעלמים מהקיום שלי זה אחת הסיבות שזה מרגיש ככה
יש הבדל בין אדישות לשנאה
ומה הכוונה רובם מתעלמים מהקיום?
רוב האנשים בעולם לא מודעים לזה שאתה קיים, מי מודע ומתעלם ממך?
כן אבל זה גם כי אני קצת מעצבנת
אבל אכפת לי רק מהחברים הקרובים שלי אז הכל בסדר
כןן זה פשוט בא ככה לפעמים זה מציק
לא.. יותר בכיוון שהרבה לא מתחברים לאופי שלי
שואל השאלה:
^^^^
אצלי לא בדיוק מתעלמים, פשוט לא כזה אוהבים, לא מנסים לדבר איתך יותר מדי, ליזום שיחות, ליזום מפגשים, לפעמים אפילו מזמינים את כולם חוץ ממני ומעוד כמה ספציפיים
בקיצור יחס קר כזה (אבל הכל בסדר יש לי חברים טובים)
אנונימית
אולי כדאי לך להכיר עוד אנשים
^^כןן בדיוק אני מבינה למה את מתכוונת
וגם עונים יבש או קר כזה ואם אני לא אשלח אז רוב הסיכוים גם הם
כן
שעת חפירה על שנאה ונאמניםם!!!
ולפעמים ברגעים כאלה אני נכנסתי לסטיפס עניתי ושאלתי שאלות כדי לחשוב על דברים אחרים ואז דווקא בזמן כזה בא נאמן כלשהו ומוחק לי שאלה או תשובה כלשהי בגלל דבר טיפשי
וזה גורם לי להרגיש יותר ששונאים אותי
גם היה פעם אחת שמחקו לי שאלה על כלום ערערתי אצל מערכת סטיפס, הם החזירו לי ואז נמחק לי שוב אותה שאלה וביקשתי מהם להחזיר שוב והם החזירו שוב ואז נמחק שוב ואז הם אמרו לי שהמון אנשים דיווחו על השאלה שלי אז הם היו צריכים למחוק אותה
זה גרם לי ממש להרגיש ששונאים אותי וגם הייתי במחזור אז היה יותר גרוע כתבתי להם משהו מטופש ופשוט בכיתי..
מאז אני לא נכנסת לסטיפס ברגעים כאלה אני פשוט עם טוי או רואה סדרות חחח
תלמדו מהטעויות שלי!
שואל השאלה:
^^^^^
אני לא חושבת שזה העניין אבל תודה
אנונימית
היי אנונימית,
אני מבינה את התחושה, וזה יכול להיות מאוד כואב ומבודד להרגיש כך. לפעמים, כשיש לנו ימים קשים, כל העולם יכול להרגיש כמו מקום שלא מבין אותנו, ושאנשים סביבנו לא רוצים להיות חלק מחיינו. הרבה פעמים זה מגיע ממקום של מחשבות שליליות שאנחנו לא תמיד מודעים אליהם. זה טבעי להרגיש ככה לפעמים, אבל חשוב לזכור שזה לא תמיד משקף את המציאות. אני יסמין ואני מתנדבת בעמותת עלם שמלווה בני נוער וצעירים ברשת.אפשר בפרטי (פה בצ'אט), באינסטגרם או בטיקטוק(elem.digital) או בווטסאפ משמונה בערב ועד חצות (מצרפת לינק)
יקרה,
שומעת במילים שלך את תחושת הלבד והבדידות. יכולה לדמיין כמה תחושת הדחייה שאת חשה יכולה להיות מטלטלת ומציפה...
נראה שאת מרגישה שאין לך אף אחד עליו את יכולה להשעין את הראש ולנוח, זה יכול להיות מתסכל ומתיש להתמודד עם רגשות כאלו.

ממה ששיתפת בולט שיש כמיהה ורצון למקום שבו תוכלי להרגיש חיבה וידידות. אם תרגישי שאת מוכנה לכך, אולי בהיכרות עם מעגלים חדשים, מחוץ למסגרת מוכרת, תראי שיש אנשים טובים שיוכלו לעטוף אותך... יתכן וזה יוכל להקל קצת על התחושות איתן את מסתובבת.

בנוסף, מזמינה אותך להיכנס לצ'אט או לווטסאפ של עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, לדבר עם אחד המתנדבים שלנו ואולי להרגיש קצת פחות לבד בתוך המצב...

מספר ווטסאפ: 055-9571399
שלך,
מתנדבת סה"ר