4 תשובות
במלחמת העצמאות, ממלכת ירדן כבשה שטח נרחב בארץ ישראל המערבית, ממערב לנהר הירדן. היא סיפחה אותו אליה וקראה לו "הגדה המערבית". למה השם הזה? כי שאר הממלכה נמצאה בגדה המזרחית של הירדן.
השטח שממלכת ירדן כבשה הוא שטח שמכיל בקירוב את הגלעין ההיסטורי של שתי ממלכות עבריות; ממלכת יהודה בדרום, וממלכת ישראל (שנקראה גם ממלכת שומרון, על שם העיר שומרון, שהייתה עיר הבירה שלה במשך רוב הזמן) בצפון.
לאחר שישראל כבשה את השטח מירדן ב1967, היא קראה לשטח הזה בשם המסורתי שלו, על שם שתי הממלכות העבריות - יהודה ושומרון.
באותה המלחמה גם נכבש ממצרים שטח שהיא לקחה ב1948 - רצועת עזה.
מדינת ישראל שלטה בכל השטח (יהודה, שומרון, רצועת עזה) באופן מוחלט, בשלטון צבאי, מ1967 עד 1994.
ב1994, יצחק רבין חתם על הסכם שנקרא הסכם אוסלו.
ההסכם הזה נחתם מול ארגון הטרור אש"ף, שנוסד ב1964 (כלומר, לפני שישראל השתלטה על יהודה, שומרון ועזה) ונלחם במדינת ישראל מהיווסדו עד אז. את הארגון הנהיג יאסר ערפאת.
בהסכם הזה נקבע שעשרות אלפי מחבלים מארגון אש"ף ומשפחותיהם, שחיו עד אז בתוניסיה, בלבנון ובסוריה, יקבלו את השלטון על הערים המרכזיות ביהודה, שומרון ורצועת עזה, במסגרת אוטונומיה.
אש"ף הפך לרש"פ (הרשות הפולשתינית), ארגון השולט בשטחים נרחבים בארץ ישראל המערבית.
הרש"פ קיבלה נשק ישראלי ואמריקאי, סמכויות שלטון, והכרה בינלאומית כנציגה הלגיטימית של ה"עם" הפולשתיני.
יהודה, שומרון ועזה נחלקו לשלושה סוגי שטח:
שטח a: שלטון אזרחי וביטחוני של הרש"פ. לצה"ל נאסר לפעול שם ולמדינת ישראל הייתה אפס סמכות שם. שלטון מוחלט של הרש"פ. השטח הזה כלל בעיקר את הערים הגדולות (שכם, רמאללה, יריחו, עזה, רפיח, ח'אן יונס, ג'נין, טולכרם וכו')
שטח b: שליטה אזרחית של הרש"פ, אבל הריבון בענייני ביטחון הוא צה"ל. השטח הזה כלל בתוכו את כל המרחב הכפרי הבנוי ביהודה ושומרון. כלומר, יישובים עם אוכלוסיה של מאות - אלפי ערבים נהיו תחת האחריות האזרחית של הרש"פ, אבל צה"ל היה הכוח החמוש היחיד שהותר לו להיות בהם.
שטח c: שליטה צבאית ואזרחית של ישראל: כלומר, בשטח הזה נמשך המצב שהיה בכל השטח עד הסכמי אוסלו.
בקירוב 60% מיהודה ושומרון. השטח הזה כולל את כל ההתנחלויות הישראליות, את כל הכבישים המובילים אליהן, את האדמות החקלאיות של כפרים ערבים ששוכנים בשטח b, את רוב השטח הפתוח ביהודה ושומרון, ומספר כפרים ערבים קטנים, בעיקר בדואים.
ברצועת עזה השטח הזה כלל את גוש קטיף ואת הכבישים המובילים אליו.
מעט שנים לאחר הסכמי אוסלו, הרש"פ הכריזה מלחמה על מדינת ישראל, באירוע שנקרא כיום אינתיפאדת אל אקצה.
במסגרת דיכוי המלחמה הזו, צה"ל כבש מחדש את כל השטחים בהם הרש"פ הייתה הריבון הביטחוני והאזרחי כאחד ביהודה ושומרון ממועד חתימת הסכמי אוסלו. אירוע הכיבוש הזה נקרא מבצע חומת מגן.
ברצועת עזה צה"ל לא כבש מחדש את הערים הפולשתיניות, ובמקום זאת מדינת ישראל הפכה את כל רצועת עזה לשטח a, תוך גירוש המתנחלים היהודים מגוש קטיף.
מעט לאחר מכן, החמאס ביצע הפיכה והדיח את הרש"פ משלטונה בעזה, לאחר שהוא ניצח בבחירות כלליות שנערכו ברש"פ, אבל אש"ף סירב לתת לו את השלטון.
המצב כיום:
דה פקטו, צה"ל נכנס חופשי לשטחי a מאז מבצע חומת מגן. מדינת ישראל לא מבצעת את תנאי ההסכם שקובעים שרק כוחות הרש"פ יפעלו בשטח הזה (מסיבות מאוד ברורות..) ופועלת באופן קבוע מבחינה ביטחונית בכל שטחי a.
לצד זה, כוחות הצבא של הרש"פ גם הם פועלים בשטחי a.
שטחי b וc: המצב בהם נשמר בערך אותו הדבר מאז הסכמי אוסלו. הרש"פ מנסה לנגוס בשטחי c עם הקמת מאחזים ערבים, ישראל לאחרונה התחילה להרוס בנייה בלתי חוקית בשטחי b, אבל הסטטוס קוו נשאר.
השטח שממלכת ירדן כבשה הוא שטח שמכיל בקירוב את הגלעין ההיסטורי של שתי ממלכות עבריות; ממלכת יהודה בדרום, וממלכת ישראל (שנקראה גם ממלכת שומרון, על שם העיר שומרון, שהייתה עיר הבירה שלה במשך רוב הזמן) בצפון.
לאחר שישראל כבשה את השטח מירדן ב1967, היא קראה לשטח הזה בשם המסורתי שלו, על שם שתי הממלכות העבריות - יהודה ושומרון.
באותה המלחמה גם נכבש ממצרים שטח שהיא לקחה ב1948 - רצועת עזה.
מדינת ישראל שלטה בכל השטח (יהודה, שומרון, רצועת עזה) באופן מוחלט, בשלטון צבאי, מ1967 עד 1994.
ב1994, יצחק רבין חתם על הסכם שנקרא הסכם אוסלו.
ההסכם הזה נחתם מול ארגון הטרור אש"ף, שנוסד ב1964 (כלומר, לפני שישראל השתלטה על יהודה, שומרון ועזה) ונלחם במדינת ישראל מהיווסדו עד אז. את הארגון הנהיג יאסר ערפאת.
בהסכם הזה נקבע שעשרות אלפי מחבלים מארגון אש"ף ומשפחותיהם, שחיו עד אז בתוניסיה, בלבנון ובסוריה, יקבלו את השלטון על הערים המרכזיות ביהודה, שומרון ורצועת עזה, במסגרת אוטונומיה.
אש"ף הפך לרש"פ (הרשות הפולשתינית), ארגון השולט בשטחים נרחבים בארץ ישראל המערבית.
הרש"פ קיבלה נשק ישראלי ואמריקאי, סמכויות שלטון, והכרה בינלאומית כנציגה הלגיטימית של ה"עם" הפולשתיני.
יהודה, שומרון ועזה נחלקו לשלושה סוגי שטח:
שטח a: שלטון אזרחי וביטחוני של הרש"פ. לצה"ל נאסר לפעול שם ולמדינת ישראל הייתה אפס סמכות שם. שלטון מוחלט של הרש"פ. השטח הזה כלל בעיקר את הערים הגדולות (שכם, רמאללה, יריחו, עזה, רפיח, ח'אן יונס, ג'נין, טולכרם וכו')
שטח b: שליטה אזרחית של הרש"פ, אבל הריבון בענייני ביטחון הוא צה"ל. השטח הזה כלל בתוכו את כל המרחב הכפרי הבנוי ביהודה ושומרון. כלומר, יישובים עם אוכלוסיה של מאות - אלפי ערבים נהיו תחת האחריות האזרחית של הרש"פ, אבל צה"ל היה הכוח החמוש היחיד שהותר לו להיות בהם.
שטח c: שליטה צבאית ואזרחית של ישראל: כלומר, בשטח הזה נמשך המצב שהיה בכל השטח עד הסכמי אוסלו.
בקירוב 60% מיהודה ושומרון. השטח הזה כולל את כל ההתנחלויות הישראליות, את כל הכבישים המובילים אליהן, את האדמות החקלאיות של כפרים ערבים ששוכנים בשטח b, את רוב השטח הפתוח ביהודה ושומרון, ומספר כפרים ערבים קטנים, בעיקר בדואים.
ברצועת עזה השטח הזה כלל את גוש קטיף ואת הכבישים המובילים אליו.
מעט שנים לאחר הסכמי אוסלו, הרש"פ הכריזה מלחמה על מדינת ישראל, באירוע שנקרא כיום אינתיפאדת אל אקצה.
במסגרת דיכוי המלחמה הזו, צה"ל כבש מחדש את כל השטחים בהם הרש"פ הייתה הריבון הביטחוני והאזרחי כאחד ביהודה ושומרון ממועד חתימת הסכמי אוסלו. אירוע הכיבוש הזה נקרא מבצע חומת מגן.
ברצועת עזה צה"ל לא כבש מחדש את הערים הפולשתיניות, ובמקום זאת מדינת ישראל הפכה את כל רצועת עזה לשטח a, תוך גירוש המתנחלים היהודים מגוש קטיף.
מעט לאחר מכן, החמאס ביצע הפיכה והדיח את הרש"פ משלטונה בעזה, לאחר שהוא ניצח בבחירות כלליות שנערכו ברש"פ, אבל אש"ף סירב לתת לו את השלטון.
המצב כיום:
דה פקטו, צה"ל נכנס חופשי לשטחי a מאז מבצע חומת מגן. מדינת ישראל לא מבצעת את תנאי ההסכם שקובעים שרק כוחות הרש"פ יפעלו בשטח הזה (מסיבות מאוד ברורות..) ופועלת באופן קבוע מבחינה ביטחונית בכל שטחי a.
לצד זה, כוחות הצבא של הרש"פ גם הם פועלים בשטחי a.
שטחי b וc: המצב בהם נשמר בערך אותו הדבר מאז הסכמי אוסלו. הרש"פ מנסה לנגוס בשטחי c עם הקמת מאחזים ערבים, ישראל לאחרונה התחילה להרוס בנייה בלתי חוקית בשטחי b, אבל הסטטוס קוו נשאר.
למעט מזרח ירושלים, אין מדינה בעולם שמחשיבה את הגדה לשטח ישראלי (כולל ישראל עצמה). היא מחולקת לשולשה שטחים שמכונים a, b, וc:
שטחי a - נמצאים בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית, אבל מדינת ישראל עדיין מבצעת שם הרבה פעולות צבאיות. כניסת ישראלים לשטח זה אסורה. כ18% משטח הגדה.
שטחי b - נמצאים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של ישראל. כ22% משטח הגדה.
שטחי c - נמצאים בשליטה ישראלית מלאה. 100% מההתנחלויות נמצאות בשטח הזה. החוק החל באיזור זה על אזרחי ישראל הוא החוק הישראלי, ועל התושבים הפלסטינים חל משטר צבאי (בניגוד לשטח ישראל, בה החוק הישראלי חל על כל התושבים בין אם אזרחים או לא). כ60% משטח הגדה.
שטחי a - נמצאים בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית, אבל מדינת ישראל עדיין מבצעת שם הרבה פעולות צבאיות. כניסת ישראלים לשטח זה אסורה. כ18% משטח הגדה.
שטחי b - נמצאים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של ישראל. כ22% משטח הגדה.
שטחי c - נמצאים בשליטה ישראלית מלאה. 100% מההתנחלויות נמצאות בשטח הזה. החוק החל באיזור זה על אזרחי ישראל הוא החוק הישראלי, ועל התושבים הפלסטינים חל משטר צבאי (בניגוד לשטח ישראל, בה החוק הישראלי חל על כל התושבים בין אם אזרחים או לא). כ60% משטח הגדה.
אנונימית
הגדה המערבית אלה שטחים שהבאנו לפלסטינים כמו יהודה ושומרון וכאלה
זה של הרשת הפלסטינית
באותו הנושא: