5 תשובות
להשים את הכיפה על הראש ולא להתבייש במי שתרצה להיות
על תהייה ברסלב זה כת, (חרדית במקור) ודתית כמו חב"ד רובם לא שומרים מצוות והלכות כמו שצריך ואילה שכן מתחילים קצת להתחרד אז עם אתה לא רוצה שיהיה לך איפילו סיכוי להיות חרדי בעתיד אז על בכלל תתקרב לדבר הזה שקוראים לו ברסלב
אנונימי
תחכה עם זה, בינתים תלמד את הספרים שלהם ותקשיב לשיעורים. אם זה יימשך בהמשך תמצא את הדרך
לגבי הדרך להתקרב לברסלב, כבר כתב מוהר"ן כי הוא מכיל דרך המכילה את כל הדרכים ולא אוכל להצביע על דרך ספציפית, ובאמת היה ראוי שכל אדם ימצא לעצמו דרך לו היה יכול (אמנם יותר טוב ללכת בדרך סלולה כבר).
בעצם עניין הכיפה, אין בזה עניין של ממש, זה יותר משהו חברתי שנהיה בדור האחרון כך שכיבוד הורים עדיף על פניו שזה לא מדין חומרא או מנהג או אפילו מלתא דחסידותא... אם זה מועיל לאדם לתחושתו, מה טוב, יש עניין בחיזוק ההתלהבות בעבודת ה' בתחבולות ועצות, ואם זו עצה ותחבולה טובה בעבורך לחזק ההתלהבות, מה טוב, כל עוד נזהר לשמור על עניין 'איש אשר רכב על סוסי אש בסערה' כמובא בתורה ט' תנינא (ואולי החילוק שייך בין כשאדם עטדה מעשה ואז ילהיב ליבו, וכשעוסק בחכמה ובענייני המושכלות והנהגותיהם אזי יכבה ליבו וימנע עצמו מהתלהבות, דמשמע קצת כן מספר קני"צ למוהרנ"ת שכן ראוי לעשות בלימודו ואף כשעוסק בשאר חכמות ולא רק בחכמות התורה הנגלות, אמנם מאידך לקשר דבריו שם לכתוב בתורה ט' תנינא עשוי להיות בגדר איסור קישור בין התורות מבלי מקור שהם עניין אחד המובא בהקדמת ביאור הליקוטים לראב"נ מטולשין תלמיד מוהרנ"ת).
אמנם על כלליות הכיוונים, כתבתי פעם תשובה על כך, ומעתיק אותה לפה-
מי שמחפש חכמה, ילך לספר ליקוטי מוהר"ן וליקוטי הלכות. מי שרוצה לקחת את זה לשיא, יקרא את ביאור הליקוטים לר' אברהם מטולשין, אבל הוא נחשב לספר קשה (לא כולו, אבל בהחלט יש בו חלקים שצריך לשבור את הראש שעות כדי להבין מה הוא רצה לומר, אבל מאידך גם יש בו הרבה חלקים שהם די זורמים).
מי שמחפש ספר פרקטי, ילך לספר ליקוטי עצות (או לספר אוצר היראה, או ליקוטי עצות המשולש, שמכילים גם את דברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות ולא רק דברי מוהר"ן)
מי שמחפש הספרים שמהם רוב הציטוטים של ברסלב, ילך לספרים חיי מוהר"ן ושיחות הר"ן.
מי שמחפש חיזוקים בעבודת ה', אם בתפילה ילך לספר השתפכות הנפש. ואם בכלליות, ילך לספר משיבת נפש.
ומי שמחפש מעשיות חכמה, או מי שמחפש תיקון לנפשו, ילך לספר סיפורי מעשיות.
כדאי שאזכיר גם שלרוב הספר הראשון שממליצים למי שמחפש לדעת מה זה ברסלב, או שמתחיל להתקרב לברסלב, הוא הספר משיבת נפש (לר' אלתר טעפליקר, תלמיד הרב משטעהרין וחתן ראב"נ מטולשין).
כמובן יש עוד הרבה מאוד, אבל הבאתי את רוב ספרי היסוד של ברסלב (מלבד ספר המידות, שהוא ספר כללי מאוד שלא מתאים לשום קטגוריה מאלו בדווקא, אלא יש בו הכל בלול ומתאין לכל הקטגוריות במעט, וחלק רב ממנו הינם דברים תמוהים אם לא שיודעים את המקורות שלו (ואמנם הרב מטשעהרין תלמיד מוהרנ"ת כתב חיבור ועבר על כל דיבור ודיבור שם להראות מקורותיו בש"ס ופוסקים וראשונים ואחרונים וזוהר וכתבי האריז"ל ושאר כתבים, אמנם בלא עיון במקורות אכן הדברים נראים כתמוהים), לכן כהתחלה לא המלצתי אותו)
בעצם עניין הכיפה, אין בזה עניין של ממש, זה יותר משהו חברתי שנהיה בדור האחרון כך שכיבוד הורים עדיף על פניו שזה לא מדין חומרא או מנהג או אפילו מלתא דחסידותא... אם זה מועיל לאדם לתחושתו, מה טוב, יש עניין בחיזוק ההתלהבות בעבודת ה' בתחבולות ועצות, ואם זו עצה ותחבולה טובה בעבורך לחזק ההתלהבות, מה טוב, כל עוד נזהר לשמור על עניין 'איש אשר רכב על סוסי אש בסערה' כמובא בתורה ט' תנינא (ואולי החילוק שייך בין כשאדם עטדה מעשה ואז ילהיב ליבו, וכשעוסק בחכמה ובענייני המושכלות והנהגותיהם אזי יכבה ליבו וימנע עצמו מהתלהבות, דמשמע קצת כן מספר קני"צ למוהרנ"ת שכן ראוי לעשות בלימודו ואף כשעוסק בשאר חכמות ולא רק בחכמות התורה הנגלות, אמנם מאידך לקשר דבריו שם לכתוב בתורה ט' תנינא עשוי להיות בגדר איסור קישור בין התורות מבלי מקור שהם עניין אחד המובא בהקדמת ביאור הליקוטים לראב"נ מטולשין תלמיד מוהרנ"ת).
אמנם על כלליות הכיוונים, כתבתי פעם תשובה על כך, ומעתיק אותה לפה-
מי שמחפש חכמה, ילך לספר ליקוטי מוהר"ן וליקוטי הלכות. מי שרוצה לקחת את זה לשיא, יקרא את ביאור הליקוטים לר' אברהם מטולשין, אבל הוא נחשב לספר קשה (לא כולו, אבל בהחלט יש בו חלקים שצריך לשבור את הראש שעות כדי להבין מה הוא רצה לומר, אבל מאידך גם יש בו הרבה חלקים שהם די זורמים).
מי שמחפש ספר פרקטי, ילך לספר ליקוטי עצות (או לספר אוצר היראה, או ליקוטי עצות המשולש, שמכילים גם את דברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות ולא רק דברי מוהר"ן)
מי שמחפש הספרים שמהם רוב הציטוטים של ברסלב, ילך לספרים חיי מוהר"ן ושיחות הר"ן.
מי שמחפש חיזוקים בעבודת ה', אם בתפילה ילך לספר השתפכות הנפש. ואם בכלליות, ילך לספר משיבת נפש.
ומי שמחפש מעשיות חכמה, או מי שמחפש תיקון לנפשו, ילך לספר סיפורי מעשיות.
כדאי שאזכיר גם שלרוב הספר הראשון שממליצים למי שמחפש לדעת מה זה ברסלב, או שמתחיל להתקרב לברסלב, הוא הספר משיבת נפש (לר' אלתר טעפליקר, תלמיד הרב משטעהרין וחתן ראב"נ מטולשין).
כמובן יש עוד הרבה מאוד, אבל הבאתי את רוב ספרי היסוד של ברסלב (מלבד ספר המידות, שהוא ספר כללי מאוד שלא מתאים לשום קטגוריה מאלו בדווקא, אלא יש בו הכל בלול ומתאין לכל הקטגוריות במעט, וחלק רב ממנו הינם דברים תמוהים אם לא שיודעים את המקורות שלו (ואמנם הרב מטשעהרין תלמיד מוהרנ"ת כתב חיבור ועבר על כל דיבור ודיבור שם להראות מקורותיו בש"ס ופוסקים וראשונים ואחרונים וזוהר וכתבי האריז"ל ושאר כתבים, אמנם בלא עיון במקורות אכן הדברים נראים כתמוהים), לכן כהתחלה לא המלצתי אותו)
שואל השאלה:
וואי חייב להגיד לכם תודה אני דיברתי עם ההורים שלי והם דווקא לקחו את זה קל והרשו לי להצמיח פאות והתחלתי ללבוש כיפת נחמן והפאות שלי עדיין לא באורך שאני רוצה אבל הם צמחו הרבה וגם התחזקתי מלא רצח
וואי חייב להגיד לכם תודה אני דיברתי עם ההורים שלי והם דווקא לקחו את זה קל והרשו לי להצמיח פאות והתחלתי ללבוש כיפת נחמן והפאות שלי עדיין לא באורך שאני רוצה אבל הם צמחו הרבה וגם התחזקתי מלא רצח