הגעגועים והזכרונות פשוט לא עוברים דוד שלי לצערי נהרג במהלך הלחימה בעזה (המשך למטה)

וואו איזה עצוב יהי זכרו ברוך

גם אבא שלי מת לא נהרג מהמחלה אני מבין אותך זה קשה אבל מתאבלים עליו ואז חייב חייב להתקדם הלאה אפשר להנציח אותו בכל מיני דברים אבל חייב להתקדם הלאה אם לא אתה תיכנס לדיכאון אני אומר לך מניסיון

שואל השאלה:
וואי משתתפת בצערך
נכון ברור שצריך להתקדם הלאה ובסופו של דבר הוא נהרג בשביל שאנחנו נוכל להמשיך לחיות כאן.
אבל זאת באמת התמודדות וקושי עצום יום יומי

גם דוד שלי נפטר וזה היה מאוד קשה לקבל את זה אבל אמרתי לעצמי אולי טוב לו עכשיו למעלה ושהוא היה רוצה שנמשיך לשמוח אז אותו דבר דוד שלך אני בטוחה שהוא מסתכל מלמעלה ורוצה שתמשיכו לחיות ולשמוח אם כמה שזה קשה

אני אישית הייתי מתקשה ללכת לקרבי בגלל מה שהולך פה במדינה.. אבל ברור שהוא גיבור גדול. כל כך עצוב שבגיל כזה צעיר הוא עזב אותך ואת העולם הזה. אם הייתי מכיר אותו והוא היה חבר שלי הייתי עושה לו בדיוק כמו לכל חבר שזב לבכות ולשכנע אותם שלא ילכו להילחם כי אני רוצה שהם ישארו בחיים.
עצוב כל כך. מאוד מצטער בשבילך.

היי אנונימית יקרה,

מצטערת לשמוע על דוד שלך. שומעת במילים שלך את החלל שנפער אולי בלב מהחוסר שבו, חלל שכנראה לא מתמלא בשום דרך, אולי אפילו רק הולך וגדל יותר ויותר...

לא מובן מאליו שהבאת לכאן את התחושות והמחשבות, נשמע שאת בחיפוש אחרי מה שיאפשר לך לחיות לצד הגעגוע לדוד שלך, ואולי זה צעד משמעותי בדרך לשם.

אם תרצי, מזמינה אותך להביא כל שעל ליבך בצ'אט או בווטסאפ שלנו, עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). מתנדב או מתנדבת שלנו יהיו שם עבורך לאוזן קשבת. תוכלי להתחבר לצ'אט דרך הקישור למטה, או במספר הווטסאפ: 055-9571399.

שלך,
מתנדבת סה"ר.

שואל השאלה:
הוא היה בן 24
הייתי מחוברת אליו ברמות
הוא היה גם משחק איתי בילדות וגם אחר כך היינו עושים מלא שיחות נפש. באמת שהוא תמיד ידע להגיד את המילים הנכונות ותמיד היה שם בשבילי ובשביל כולם...

בן כמה הוא היה?
היית מאוד מחוברת אליו? הוא היה משחק איתך בילדות?