24 תשובות
לומדים בבית יעקוב(הבנות הבנים בחיידר או בישיבה שזה כבר יותר גדול)
קובעים עיטים לתורה (יש כאלה שממש כל היום בכולל)
ויש עוד דברים
חרדים-זה חרדים לדבר ה
יראי שמיים זה גם חרדי
על מה המינוסים זה נכון. זה כתוב בתורה גם
התרגום המילולי של המילה - מפחדים
גם אם הם יעשו עבירה הם ירגישו רע ויפחדו ממה וסביר שיעשו אותך פחות וילחמו להפסיק אותה
או הגדרה אחרת "מצפוניים כלפי הדת"
(ככה אמור להיות)
בגדול מי שמגדיר עצמו כחרדי וקשור לקהילה החרדית גם אם לא שומר הכל עדיין נחשב חרדי
אני גדלתי וגודל בחברה חרדית
יש דברים שאני מסכים ויש שלא
מחרד בדבר השם
השתמטות מהצבא, לרקוד בחתונות נמות ולא נתגייס, קריסטל מנטה
^וואו כואב לראות את זה. עד איפה אנשים יכולים להגיע
שאלה שלאף אחד אין תשובה עליה. לכאורה מי שחרד לדבר השם. אבל גם הציונות הדתית מרדים לדבר השם ולא נקראים חרדים.
אז זה פלונטר במובן מסוים.
כנראה שמי שלומד במוסדות בית יעקוב ובתלמודי תורה של חרדים, הולך לפי הניואנסים של המגזר החרדי. כנראה זה זה.
אני באה מבית חרדי ולא מגדירה עצמי כחרדית ל רות שאני חרדה לדבר השם ושומרת מצוות. בכללי היום אנחנו בדור שקשה להכניס את עצמינו בתוך הגדרות ותבניות. העולם שלנו התבלבל לחלוטין בהרבה מובנים...
ההיתנהגות כאילו כבוד וערכים כול ההלכות תפילה כול יום אמונה בה בכול דבר בלי פיקפוק להקשיב לרבנים כי הם שליחם של ה
אי אפשר להגדיר מה זה חרדי כי אתה מצפה שתהיה לו התנהגות כמו שהחרדים יהיו ישמור כל המצוות כאילו צדיק מושלם שלא חוטא לשייך אותו לקהילה מסוימת להתחייב בה ואם הוא לא עומד בתנאים מעיפים אותו משם
אני מגדיר כל אחד יהודי כי יהודים שומרי תורה ומצוות צריכים אנו להיות
אנונימי
לטעמי האישי, מי שלומד במסגרת חינוך חרדית, מתפלל ברמה עקרונית בבתי כנסת חרדים, וישלח את ילדיו לחינוך חרדי. יש גוונים רבים בתוך זה
חרדי אמיתי זה אדם שמקיים את כל מצוות התורה כמה שהוא יכול
רוב האנשים כמובן לא כאלה אבל יש אנשים שמגדירים את עצמם חרדים כי הם משתייכים למגזר החרדי אבל אני מסכימה שיש קטע לא הוגן להגדיר את עצמך חרדי אם אתה לא באמת כזה
הפרוש המילולי של חרדי זה חרד מדבר השם - יראה שמיים
הבנתי שההגדרה המדויקת היא - מלשון "חרד", הכוונה שהוא חרד לה', יראה ה' אמיתי.
חרדים=חרדים(פוחדים) מהשם/מהעולם

אנשים שמסתגרים מהעולם
נכנסים בתוך עצמם לא יוצאים לבלות
לא יוצאים לעולם הגדול
הם סגורים בשיכון שלהם
אין מה להסתבך. אורח חיים חרדי. זהו. לא לשמור נגיעה זה לא אורי חיים חרדי
תשובה שפעם כתבתי בנושא-
(בקצרה, זה עניין חברתי ותו לא, קבוצה שאתה חלק ממנה אם אנשים (ובעיקר חברי אותה הקבוצה) מחשיבים אותך לחלק ממנה)
גדר 'חרדי':

אני רוצה להבהיר שחרדים זה חברה, לא רמה רוחנית או רמה אמונית או איך שלא תקראו לזה. יש הרבה דתיים שטובים מרוב החרדים, גם האדוקים (להלן, חרדים לא מודרניים אקרא להם דוסים, לא מחמת היותם ברמה דתית יותר וכן לא מחמת זלזול בהם ח"ו, אלא רק כדי למנוע בלבול), בין מבחינת ערכים ובין מבחינת שמירת הלכות וכו'.
כלומר, שאן החברה החרדית מחשיבה אותך לחרדי, אתה חרדי, ואם לא, אז אתה לא.
החרדים למעשה מחמירים ב3 אופנים: א. חומרות הלכתיות ממש, כגון לצאת ידי חובת דעות שלא נפסקו להלכה, כגון שיטת הרשב"א במקווה, שאף שלא נפסקה להלכה, החמיר כמותה החזו"א.
ב. חומרות שהם סייג להלכות. אלו סייגים וגדרות שנועדו למנוע ממך לעבור על ההלכה, למרות שאין בהם חיוב, הן מחייבים את הציבור שלהם בהלכות האלה. כגון אינטרנט וכו'.
ג. חומרות חברתיות, שאין להם שום קשר להלכה, הם נועדו לשם כבוד וכו', ולרוב נובעים מדברים שלא רצו לשנות, כגון חליפה וכובע, ולצערנו גם במקרים רבים הם נובעים מכך שכן שינו, ע"פ השפעת עסקנים למיניהם, כגון ששינו את צורת החליפה והכובע שהיו לפני השואה וחילקו בין צורת הלבוש החסידית לליטאית וכדו'
למעשה אם אדם ישמור רק את החומרות החברתיות, החברה החרדית תחשיב אותו לחרדי, אולי מודרני, כי יש לו אינטרנט, אבל חרדי.
והרבה פעמים הם יאסרו על אדם לקיים הלכות מסויימות או חומרות מסויימות מחמת דברים חברתיים, לדוגמה שאסרו הליטאים על נערים להחמיר על עצמם ולגדל זקן, או למי שאינו לובש חליפה וכובע מלבד בתפילות, לילך עם חולצה בחוץ ובכך לצאת ידי צובת מא"ד שמכנסיים אינם לבוש ארוך וצריך שיהיה משתלשל מכתיפיו (כשמלה, רק שיש בזה בעית לא ילבש וגו' וזה איסור דאורייתא לעומת דרבנן, אך כשמוציא את החולצה מחוץ למכנסיו אין בעית 'לא ילבש'), מחמת שזה נוגד את הערכים החברתיים שלהם
חרדים אינם בהכרח חרדים לדבר ה'. לא אאריך מטעם לשו"ה, ומי שמכיר את משחקי האגו שלהם לא צריך להרחיב, והם קיימים פחות בציבור המודרני, כך שהם טכנית יותר קרובים לכדי להיות חרדים לדבר ה' ופחות חרדים לדברי השכנים.
דבר נוסף, שהחברה החרדית הרבה פעמים לא מקשיבה לגדולי השור שלה בעצמה, לדוגמא הרב קנייבסקי (שהיה גדול הדור, ובמיוחד לליטאים) פסק שאסור לעשות 'קנעיץ' בכובע, שזה דרכי הגויים, שכך לבשו הגויים את הכובע שלהם כשעוד לבשו כובעים במאה הקודמת, ולכן זה דרכי הגויים. אם מישהו החברה החרדית לא יעשה קנייץ, יקראו לו כולם 'פרענק', שזה ספרדי ביידיש, (שלא לדבר על הגזענות, שבזה הם בוודאי לא חרדים לדבר ה'). ולדברים כאלה שהם לא עושים כפסיקת הרבנים, יש דוגמאות רבות. שלא נדבר על מכתבי הרב שך נגד עולם הישיבות שאמר עליהם 'נשתנה סדר הלימוד היום מכפי שלמדו משנות דור ודור', 'כי אני רואה אסון גדול בדרך זו שסללו להם בישיבות ומחמת חוסר ידיעות נוטין מדרך הישרה בסברות אשר בדו להם', 'זה ממש חלילה שכחת התורה', 'באמת יש לזעוק על זה מרה כי זה איבוד לדעת ממש ואם אתם חוששים לנפשכם שמעו לעצתי' ואיש לא שמע לעצתו, ולא לאלו שאמרו כמותו (כהרב ווזנר, האדמו"ר מקלויזבורג-צאנז, הסטייפעלר, הרב ווזנר בשם הגר"ח מבריסק, בדורות הקודמים זה גם היה המהרש"א, הב"ח, הבן איש חי הזכיר כן לגנאי וכו', זה לא חידוש של הרב שך בנידון, אלא נראה שזה שיבוש שבא והולך וחוזר חלילה כל כמה דורות בישיבות, ונראה שהוא בעיקר היה מצוי במדינת ליטא, וכבר העיר על זה גם הגר"א ואמר שאין לימודם לימוד תורה כלל וכו'...)
חרדים = חרדים לדבר ה' = חרדות לעשות את דבר ה'
^
בפועל, את לא יכולה לומר ששבאבניק שלומד בחברון הוא לא חרדי, הוא לומד בחברון, יש לו כובע וחליפה, והוא גם יודע לדבר הרבה שטויות ולהציג אותם כאילו זה פלפול עמוקב עד שפותחים מולו ספרים והוא מאדים מבושה.

תצאי מהבועה שהעולם החרדי מושלם, או בכלל חרדי.
כמו שפלסטינים קןראים לעצמם כך, אבל זה לא אומר שהם חיים במדינת פלסטין, אלא זה רק שיטת תעמולה שלהם, אותו דבר החרדים המכנים עצמם כך מתול הרגל מקטנות, ובאמת זה לא יותר מרעיון לקדם אג'נדה ותעמולה.
- אדם שמפקיד על כל ההלכות ביהדות בצורה ממש רצינית ולא מחפף בכלום
- אדם שחלק גדול מהזמן ביום שלו זה לימוד תורה/ גמרא
אנונימי
זה הפך להיות מגזר שלם...
^
א, אני בן
ב, אני בעצמי הגעתי מהמגזר החרדי (ןכנראה הרוב עוד יגדירו אותי כחרדי), החל ממקום בו נולדתי- מאה שערים בפלג הירושלמי, ועד הישיבות בבני ברק, ואפילו החרדים המודרנים, הכרתי את כולם מקרוב.
תקשורת? אני לא צופה בחדשות, זה לא מעניין אותי, אותי מעניין שו"תים וספרי הלכה, ומכתבי גדולי הדור, והם דיברו קשות מאוד על הציבור החרדי. כן, גם גדולי הדור החרדים עצמם, כהרב שך והסטייפלער, הרב וואזנר והאדמו"ר מקלויזבורג-צאנז, וגם ראשי ישיבות חברון ומיר.

המכתבים מצורפים רובם ככולם בספר 'שלום ירושלים', עליו חתמו רשימה של כעשרה מגדולי הדור של אותם זמנים (הספר יצא בשנת התשמ"ט), כולם מאות מכתבים של גדולי הדורות כלפי שיבושי הציבור החרדי, וחלקם אף כינו את זה 'חטאי הציבור החרדי' עד שאפילו באחד המכתבים תוכלי למצוא את המשפט 'עולם הישיבות חוטאים חטא גדול'. אם את כ"כ רוצה לראות את הספר, הוא נמצא גם באוצר החכמה.

על הציבור החרדי אומר-


כי בא נבל אין אלוקים בליבו ויקרא לעצמו 'עולם הישיבות', ויעוות דברי רבותינו ועל דברי תקפם נגדו יאמר 'לא אמרו' והחי מכחיש את המת, ויוליכו אחריהם שולל עם רב ויחטיאו את ישראל בהבליהם, ואמר גדול ישראל הרב שך- 'בעבורם תישכח תורה מישראל'.